בננות - בלוגים / / לפחות ניסיתי
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

לפחות ניסיתי

בין המכתבים מאימי מצאתי אחד שדיבר אלי במיוחד. הוא פונה דווקא אל כולנו – dearest everyone — וכולו עמוד וחצי, אך לדעתי טמון בו לקח גדול. ככל הנראה, מדובר בימים ספורים לאחר חזרת הוריי מאחד הביקורים שלהם בארץ והמכתב מתחיל עם כל הכוונות הטובות – להודות לכל אחת ואחד מאיתנו באופן אישי ומפורט. הוא ממשיך בהודאה שלא תמיד תנאי החיים מאפשרים לך לממש גם את הכוונות הכי טובות ועובר לרשימה ארוכה עם כי משותפת של פריטים עליהם ברצונה לנסות להודות — ההארחה המצוינת, האוכל הטעים, הטיולים המהנים, הפיקניקים הספונטאניים, וכיו"ב אירועים משפחתיים. לסיום היא אומרת שזיכרונות מחייכות אלה מוסיפות לשמש נושא לדיבור בינה לבין אבי ואוכל למחשבה שתומך בהם כאשר אנחנו נפרדים. אכן, לפעמים מרוב שיש לנו כל כך הרבה מה לומר ומרוב שאנחנו לא יודעים איפה להתחיל, אנחנו נמנעים מלהביע מילה. והנה, כמה יופי יש במסמך הקטן הזה וכמה חבל אם מרוב השאיפה לשלמות הוא לא היה קיים בכלל.

3 תגובות

  1. כמה גדול כוחה של ההודיה ,לו ידענו זאת לו יישמנו זאת בחיינו, היינו נמנעות הרבה עוגמות נפש
    כמה יפה מחוות המכתבים הזאת ,זכית באמא מיוחדת, אומי
    נוכחותה תמיד איתך

  2. טובה גרטנר

    נכון… המילים עושות אותנו, יותר ברורים לעצמנו.
    ואין שלמות…
    ל מ ה?
    להתראות טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר