זאת ועוד

בפוסט הקודם דיברתי בין השאר על המניעים הפחות מטהורים אשר עלולים לעמוד מאחורי הרפואה המודרנית, כגון, הון גדול. הפוסט הנוכחי הוא מעיין "זאת ועוד" לפוסט קודם זה, עם כי הוא בא ממקום אחר לגמרי, בפרט, ממאמר מצוין שהופיע במדור הבריאות של עיתון הארץ היום (19 באוגוסט 2007). (הייתי מביאה כאן את הלינק, אלא שאינני מוצאת את זה במהדורת האינטרנט, וזה חבל מאד.)

 

המאמר נרקא "מחקר משנה מסורת" ומחברו הוא פרופ' מרק גלזרמן. המאמר מדבר על הצורך ברפואה אשר איננה תלויה רק בניסיון האישי ותחושות הבטן והמסורת של הרופא הספציפי אלא ברפואה המבוססת היטב על מחקר רפואי – Evidence Based Medicine – ומחקר רפואי טוב.

 

להמחשת הנקודה מביא המחבר בין השאר את הדוגמא הבאה מתחום הלידה (שהרי מדובר במנהל בי"ח לנשים במרכז רפואי רבין וראש החוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב).

מדובר במחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2000 אשר בדק את התוצאות של הריון עכוז – האם עדיף לבצע לידה רגילה או ניתוח קיסרי. בבדיקת התוצאות שישה שבועות אחרי הלידה, הסתמן יתרון ברור לילודים שנולדו בניתוח קיסרי.

מיד אחרי הפרסום, הפסיקו רוב המיילדים ברוב העולם המפותח ליילד נשים עם עובר במצג עכוז בדרך הרגילה ועברו לשיטה הניתוחית, שבה קיימים סיכונים מוגברים מיידיים ועתידיים ליולדת (ולמעשה, כך הוכח לאחרונה, גם לילוד — א.)

כעבור ארבע שנים פרסמו מחברי המחקר תוצאות משלימות – על מצב הילדים שנתיים אחרי הלידה. בניגוד לתוצאות שפורסמו על בסיס הנתונים המוקדמים, לא היה כל הבדל בין הילדים.

אבל זה היה מאוחר מדי. 
בינתיים, עלה מספר הניתוחים הקיסריים הבלתי מוצדקים ועמם עלה גם מספר הסיבוכים.

דור שלם של מתמחים לא למד ולא התנסה בלידת עכוז בדרך רגילה.

 

הדוגמא טובה ומפחידה, אך המסכנה של המחבר איננה מספיק מרחיקת לכת לטעמי. ניתן אף לומר שהיא נאיווית למדי.

במילים אחרות, לומר שעל הרופא לכבוש את נטייתו להחליט על-פי הניסיון האישי שלו וכו' וללכת בדרכי המחקר, משמעו להתעלם ממגוון רחב של אילוצים ואינטרסים ולחצים בהם פועל הרופא הממוצע:

רופא העובד בבית חולים צריך לפעול על-פי הפרוטוקולים של אותו מוסד ומטבע הדברים אלה אינם יכולים להיות נקיים מאינטרסים לא-רפואיים — עם חברות תרופות ומייצרי טכנולוגיה רפואית הלוחצים בצד אחד; ובתי משפט בצד השני; שלא לדבר על אמביציה לעשיית רווחים ולהגברת כוח ולעלייה בסטטוס הן מבחינת המוסד והן מבחינת האישים העובדים בו.

 

זאת ועוד, היום ידוע כי כל השיקולים הלא-רפואיים האלה כבר מצאו את דרכם אל תוך המחקר הרפואי עצמו.

 

בנסיבות אלה, ניתן רק לחלום על רפואה נקייה מאינטרסים המבוססת על ניסיון אישי ומסורת.