בננות - בלוגים / / ש(יג)עון חורף
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

ש(יג)עון חורף

 

 

 


לפני כמה ימים שמתי לב שאחד הענפים של עץ התות הצומח ליד ביתנו מנסה להיכנס דרך החלון של חדר העבודה שלנו. בלילות שניצבתי מול המחשב התחלתי לשמוע אותו לוחש לו לוחש לי שם ליד התריס. 
הייתי בטוחה שהוא בא אלי לבקש עזרה. הרי הוא יודע שאני בין היחידים שניסו להציל את העצים שמסביב לבניין שלנו משכיננו-שונאי-העצים, ושהוא בין היחידים ששרד את הכריתה הגדולה שביצעו כאן מהר מהר כדי להספיק לפני שנת השמיטה הבאה עלינו לטובה. 
אל תצחקו עלי. היום כבר ברור לי שזה לא נכון. אולם צריך להיות מקום להבין שאדם עשוי לחשוב כל מיני מחשבות מוזרות כאשר הוא מאד מאד עייף. 
ובבית שלנו אנחנו מאד מאד עייפים וזאת הסיבה: מאז שנולדו, הבנות שלנו נוהגות לקום מאד מאד מוקדם. רבע לשש גג. בדרך-כלל חמש וחצי. לאחרונה כבר החלה הספירה לאחור והן נוטות לקום בחמש ולעיתים אף בחמישה לחמש. 
יש אומרים שאצל ילדים ההתעוררות המוקדמת עשויה להיות סימן למחוננות. אולי. מה שכן, בקרב הוריהם זה גורם לטמטום יתר מרוב חוסר שינה, דוגמת היותי מדמיינת לעצמי שהעץ הקרוב מנסה להיכנס אלנו הביתה על-מנת לבקש את עזרתנו. 
את הטעות הבנתי כבר הבוקר, כשנאמר לי שהלילה ייכנס לתוקפו שעון החורף, כשהשעה תשתנה מ-2:00 ל-1:00. לאנשים רגילים, הדבר מבשר עוד שעה של שינה. בשבילנו, זה אומר שמחר בבוקר אנחנו קמים בארבע ואולי אף חמישה לארבע לפנות בוקר!!!!! 
ועכשיו אני מבינה, 
העץ הזה בא אלי לא על-מנת לבקש את עזרתי על כך שניסיתי להציל את חבריו, אלא להודות לי על כך ואף להושיט לי עזרה, ענף שדרכו אוכל מחר 
להימלטטטטטט
.

 

 

 

2 תגובות

  1. חמודה נשמה שעה אחורה זה לדעתי עוד שעת שינה. נדמה לי

    • אוקיי, אז לא הסברתי טוב. קחו הבוקר: הקטן קם בחמש וחצי — שזה עתה 4:30 — והצלחתי להרדים אותו שוב.
      הבנות קמו ב6:00 — שמהיום זה 5:00. אני יודעת, זה יותר טוב ממה שחחשתי — חשבתי שיקומו ב5:00 שזה עתה 4:00. אבל בטח מחר זה יקרה…

      העניין הוא כך:
      הילדים קמים מתי שהם רגילים (ואצלנו, זה לא משנה מתי הלכו לישון) וזה לא משנה מה אומר השעון.

      השרוה התחתונה: יכול להיות שאצלנו המצב קצת קיצוני, אבל בסה"כ אני חושבת שהמעבר משעון קיץ לשעון חורף (וגם ההפך) זה לא תמיד דבר קל למבוגרים לא כל שכן ילדים קטנים ועל אחת כמה וכמה הוריהם!

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר