בננות - בלוגים / / קול קורא: הקמת מוזיאון לעצים
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

קול קורא: הקמת מוזיאון לעצים

 

יש אנשים שמרוב עצים לא רואים את היער, ויש אנשים שלא רואים את העצים אפילו, אלא רק לכלוך. ורובם גרים בבניין שלנו. פעם הצעתי לשכן שנבקש מהמנקה לנקות יותר בעונת התותים והשלכת. הוא ענה לי, אוי באמת. כן באמת, יש עוד אנשים המשייכים את עצמם לציבור הנאור אך אינם רואים את הצל, ואת היופי, ואת גלגול העונות. וגם לא קולטים שהעץ הוא זה שמנקה לנו, את האוויר המלוכלך והמזוהם. אתמול באו בעישון לילה, זאת אומרת, בצהרי היום כשאף אחד לא שם לב, והורידו רבים מן העצים המקיפים את הבניין שלנו. להם אני מקדישה את השיר הבא:

(יש לציין שלא מצאתי תרגום עברי לשיר הזה. חבל. אם מישהו יודע על אחד כזה, אודה לכם על המידע. ואם אין, אולי מישהו יתרגם כבר — זה חשוב!)

Big Yellow Taxi

By Joni Mitchell

They paved paradise
And put up a parking lot
With a pink hotel, a boutique
and a swinging hot spot
Don't it always seem to go
That you don't know what you've got
Till it's gone
They paved paradise
And put up a parking lot

They took all the trees
And put them in a tree museum
And they charged all the people
A dollar and a half to see ’em
Don't it always seem to go
That you don't know what you've got
Till it's gone
They paved paradise
And they put up a parking lot


Hey farmer farmer
Put away that D.D.T. now
Give me spots on my apples
But leave me the birds and the bees
Please!
Dont it always seem to go
That you don't know what you've got
Till it's gone
They paved paradise
And put up a parking lot

Late last night
I heard the screen door slam
And a big yellow taxi
Took away my old man
Don't it always seem to go
That you don't know what you've got
Till it's gone
They paved paradise
And put up a parking lot

 

 

 

3 תגובות

  1. כל כך מרגיז, וכל כך אין מה לעשות שזה אפילו עוד יותר מעצבן. משתתפת בצערך.

  2. פעם לפני שנים הבן הבכור שלי כתב מכתב לראש העיר על הרס הצמחייה בחיפה
    המכתב – עם הרבה שגיעוט קתיב 🙂 נענה בנימוס (לא שזה שינה משהו – אולי קצת צמחייה לאורך אחד הכבישים) אבל מאז הוא בטוח שהוא יכול לשנות את העולם ושהוא יתרום הרבה יותר כפעיל סביבה מאשר כלוחם בצבא (אני עובדת על הנקודה הזאת חזק…)
    העיר שלי כעורה ואין בה פארק אחד לנסוע באופניים או לפרוס שמיכה.
    רות

    • הי רות. חשבתי הרבה על מה שכתבת. יש באמונה הזאת של בנך, ז"א שניתן עוד לשנות משהו, משהו יפה מאד. אני חוששת שאנחנו כבר העברנו לילדנו את הייאוש שלנו, ששום דבר לא ישנה כבר, וזה חבל. החריג היה בתחילת הקיץ, הפגנה למען מסורבי גט, ואינני בטוחה שהנסיון הצליח בכלל. (כתבתי על כך ב"הפגנת נשים, הצגת ילדים" (יולי).)
      שנה טובה.

השאר תגובה ל רות פ ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר