הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
בכל הסיפור הזה, הקטע הכי משעשע היה כשהתחקירנית שאלה אותי בת כמה אני. לא היה לי מושג איך לענות לה. הבעיה התחילה כמה ימים קודם כשיצא לי לומר לבעלי שאני בת ארבעים ושש והוא ענה לי מה פתאום, את רק בת ארבעים וחמש ועד שהגיע אותו טלפון לא ממש התיישבתי לעשות את החישוב. הבוקר שוב נאלמתי דום כשהעירו אותי הילדים עם קולות המזוהים עם היום יום הולדת. אמנם בשלב מסוים הסכמתי שנחגוג את העברי שלנו אבל מי בכלל יודע מה התאריך לצורך העניין. מה גם שאני חושבת שהיום שרשום על תעודת הזהות שלי אינו מדויק כי אמא שלי אמרה שנולדתי בתשע בערב ומכאן שהחגיגה היא למעשה למחרת. בכל זאת קיבלתי מתנה ליומולדת מספר ארבעים ושש, בפעם הראשונה בחיי, אופניים. ונכון, אין לי מושג איך לרכב אבל דבר אחד אני יודעת על בטוח — ידיי גדושות ברכות.
קסם של קטע, קסם של יומולדת, קסם.
תודה, אומי, ושבת שלום.