לפעמים בלילה אני מרגישה כאילו אני באמצע לראות מחזה מעניין או להשתתף בו כשפתאום מופיעים שני גברים בחליפות כהות ואוחזים בי משני הצדדים מתחת לכתף ואומרים גבירתי את נדרשת ללוות אותנו ואני … אני… אני … מנסה לומר… רק … רק … רג … ע … ע … ופתאום יש שם ילדה קטנה ולאט לאט חוזר אלי מי אני ושאני אמא לילדה הזאת שמושכת לי כרגע באף (באמת באמת ככה היא העירה אותי שלשום כנראה לא מצא מקום אחיזה טוב יותר) והיא דורשת ממני דבר ואני קמה פתאום צלולה ודרוכה ושוכחת בכלל מה היה במחזה.
היא צודקת שהיא מושכת באף! הכי בולט. בייחוד בחושך… :))))
זכור לי. זה בדיוק כך. הטבת לתאר.