בננות - בלוגים / / צלילי המוזיקה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

צלילי המוזיקה

 

 

 

לעולם אל תתנו לי לומר שלא הקרבתי מספיק עבור ילדי. הרי לקחתי אותם לחוגי מוסיקה לקטנטנים. הדבר כרוך בלבישת חיוך ניכר ושהייה ממושכת בחדר אטום יחד עם מספר ילדים ואמהותיהן באותו מצב אלא שלפחות חלק מהן, במיוחד האמהות לילד אחד שבכלל צעיר מדי לחוג כזה, נראות כאילו הן נהנות באמת. לכל הפחות, הן מתלהבות הרבה. 
מניסיוני, מעט מאד אבות פוקדים מקומות כאלה. אם לשפוט לפי היחסים השוויוניים-למופת שלנו, מדובר במעין "עד כאן." דווקא בשבוע שעבר עשינו החלפת משמורות שם, ואיחרתי בכמה דקות ואיך פחדתי שהוא לא יצליח להתאפק ויתפרק מצחוק. (בפועל, הוא הצליח להחזיק מעמד כמה דקות.) 
אין זה אומר שלשיעורים אלה אין יתרונות בכלל. 
ראשית, ניתן לפלוץ שם חופשי – מיד ניתן להתחמק מן האשמה על-ידי הרמת הקטן הקרוב והרחת אחוריו. (האמת, זהו יתרון עבור האם המפליצה בלבד. למי שיושבת לידה, הדבר עלול לגרום לאי נוחות של ממש.) 
שנית ניתן למנות את כל ה-"לשבת ולקום" אשר כורכים בתוכם לא מעט הזזת התחת האימהי. 
אבל הגרוע מכל הוא כשהילד עצמו אינו נהנה ומסרב לשתף פעולה. אז, אוי, איזה פדיחות. (היי שירה, איך כותבים פדיחות, עם ח' או עם כ'?)

 

 

14 תגובות

  1. אכן לא אמרו די על הקירבה הלשונית האינטימית בין פלצנות, הפלצה ופלצות, שלושה מושגים הנושקים זה לזה ממש כמו עכוז אחד למישנהו

    • ידעתי שטעיתי! להפליץ ולא לפלוץ! אבל מה את אומרת? להשאיר אותו כך? אחרת מי יבין את היציאות הנפלאות של רותפ? אוי איך אני נסחבת לפעמים, לגמרי מתחת לחגורה!

  2. בדיוק, אומי, כשרציתי להחמיא לך ולכתוב כאן תגובה מעבר לתוכן (המקסים) של הפוסט המגניב שלך, ולהתייחס לעברית הנהדרת שלך שממש משתפרת פלאים מפוסט לפוסט, הגעתי לסוף הפוסט וקראתי את ה"היי שירה, איך כותבים פדיחות, עם ח" או עם כ"?"…
    אז קודם כל – נכון כתבת. עם "ח". ודבר שני – תנחומיי על הסבל שאת עוברת :))))))
    דבר שלישי – שגיאה אחת קטנטנה כן מצאתי… לא "לפלוץ" כן "להפליץ" ותודה לאל על הגוף האנושי שעוזר לנו בשעת צרה… 🙂

  3. אומי הצחקתיני.
    ברוך שפטרנו מעונשם של שעורים כאלה

    • מזכיר את "גן הילדים הגבוה" מתוך השעור של יונסקו.
      לרוץ מחוג לחוג, לפתח את הזאטוט שרוצה "לפלוץ", כמו לגלוש, כמו לצחוק, כמו לפרוץ, כמו לשאוג וכו" וכו" הכי נכון שאפשר.

  4. אשכרה, נראה לי שאם יותר אבות היו מגיעים לחוגים המפוקפקים האלה,
    היו פחות חארטות ובכללי היו מתמעטים החוגים לילדים,

    לרוב האבות אין כוח לשטויות האלה.

    • היי רונית. תראי, המוטיווציה לקחת אותם היא לתת להם הערשה והשראה. ובאמת ראיתי במשך השנים שכמה שאני לא סובלת את החוג, הילד עצמו נהנה. וגם זה מקשה על הפרישה. אני לא יודעת אם הגברים לא באים כי אין להם כוח לשטויות האלה. זה פשוט לא קל כמבוגר להיות שם.

השאר תגובה ל אסתי ג.ח ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר