אם אני לעצמי

רק לאחרונה הגעתי להבנה שהסוד לחיים נכונים טמונה במידה נכונה של אגו. יותר מדי, זה יהירות וכפיות טובה. ופחות מדי? הנה הגילוי האירוני: פחות מדי אגו או שנקרא לו sense of self וגם בטחון עצמי (שזה לא בדיוק אותו דבר אבל קשור מאד), בכל מקרה, פחות מדי מהם, פעמים רבות, גורם לכך שהאדם פוגע באנשים אחרים. (בהמשך לאותו רעיון, שמתי לב שככל שאני כועסת על עצמי, כך אני כועסת על כולי עלמא). מכאן שעל-מנת שבן אדם יהיה בן אדם לא רק לעצמו אלא גם לזולת, עליו קודם כל לסדר את היחסים בינו לבין עצמו.