הכדור אצלי

לקראת סוף השנה לחוג טניס, היינו בדרך לשם כאשר בא חתול וכמעט דרס אותנו.

"אוי, מסכנה!" אמר הבן.

"מי?" אמרתי.

"החתולה," הוא ענה, "היא נבהלה מאד."

"איך אתה יודע שזו חתולה?" שאלתי.

"המממ", ענה, "כי היא היתה יפה כזאת."

"אז אצל חתולים הנקבות הן היפות?"

כאן הוא כבר נעשה עוד פחות בטוח בעצמו, "תלוי בסוג," הוא ענה.

"ומה עם בני אדם," שאלתי, "אצל בני אדם הבנות יותר יפות מהבנים או הבנים מהבנות?"

"אי אפשר לדעת," הוא אמר, "לכל אחד יש את הדעה שלו."

איזו תשובה נהדרת! הנה, אם כן, עוד דוגמא לשיחות הפילוסופיות שניהלנו בדרך לחוג טניס.

בפעם האחרונה, הוא אמר לי: "אמא, אני יודע שאת לא רוצה לדבר על זה, אבל איך היית רוצה למות?"

אולי עדיף כבר שחוג הטניס נגמר.