הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
אמש הגיעה אמא לביקור. ישבנו ביחד באוטו הכתום שלה, זה שהיה לה כשהייתי ילדה, ונסענו ברחובות הקרובים לבית שלנו ביוהנסבורג. אחר-כך התיישבנו זו לצד זו בקולנוע כלשהו והחזקתי לה את היד, עם האצבעות המטולטלות שלה. את פניה ראיתי בבירור בחושך ואמרתי לה כמה כיף להיות ביחד והיא אמרה כן ואז התחלתי לבכות, כי שתנו ידענו שהיא כבר לא בחיים ואני מתגעגעת אליה מאד והבכי שלי העירה אותי וכל היום בכיתי, מפעם לפעם, במיוחד כשהייתי לבד.