הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
(קודם כל אבקש להודות לכם שוב בכל ליבי על הברכות החמות שקיבלתי כאן.)
אם, מה היה לנו — בן, ערב ט' באב, בבית.
בן – התלבטתי אם להגיד או לא. שהרי ידוע כי "מה" זה הדבר הראשון ששואלים כשנולד תינוק ויש בזה אלמנט מקומם – הרי בפניכם בן אדם, את רוצה לצעוק, קודם-כל בן אדם. לפיכך לאורך ההריון סרבנו לכל ניסיון לומר לנו "מה" יש לנו וכל זאת בניסיון להעריך את התקופה הזאת כיחידה בחיי האדם שבה אין לו מגדר. אבל גם מעבר לכך, זה פשוט כיף לא לדעת, אלמנט ההפתעה וכו'.
ערב ט' באב – דווקא שמחתי שהוא לא נולד בצום עצמו. חשבתי לעצמי כמה זה בטח מדכא ללדת שכולם צמים ועצובים, ואף הנחתי שעל רקע הייאוש האמור נולד הרעיון להגיד ליולדת המסכנה שייתכן והיא יולדת את המשיח. גם חשבתי איזה עול זה עלול להיות לילד לדעת שהוא יכול להיות המשיח.
בבית – זו הלידה השלישית שלנו בבית. אחרי שילדת פעם בבית כבר קשה לחשוב על לידה אחרת. זה לא שהלידה נעשה קלה יותר (והפעם יצא התינוק עם ידו על הראש מה שלא הקל במיוחד על אמו) אבל היא נעשית שלך. שלכם. היא גם משחיתה לריק כל מיני מונחים כמו יילד, ילדה, נולד/ה. למשל, עם מיילדת טובה יוצא שהתינוק מיילד אותך בעצם. גם קשה לומר בדיוק מי נולד אחרי חוויה כזאת. אני עצמי מרגישה לגמרי אחרת.
נ.ב. היום מצורף לעיתון הארץ מוסף בשם "המשפט" ובו מאמר שלי הנקרא "תעשיית הלידה בישראל" שעבר גם תחת ידה המוכשרת של שירה שלנו כמתרגמת — תודה שוב שירתנו.
הנה הלינק:
http://www.colman.ac.il/AcademicUnits/laws/madazin/hameshpat/Pages/Issue_27.aspx
קראתי. מעניין מאוד.
איזה כיף רות — תודה.
ואני זוכרת את הקושי שלך לצום בשנה שעברה, את הלבטים וביתך ששברה רגל כמדומני והנה משמים אינך צריכה לצום ונולד בן.
אם זה אינו תיקון של ימי משיח אז מה זה?:)
אני ילדתי בערב כיפור.
נשיקות על הראש לרך הנולד.
וואוו אביטל את צודקת — בתי שברה את היד. אני עצמי שכחתי. תודה על הזכרון, התובנות והברכות – O.
אומי אלו בשורות נפלאות. התינוק עם היד על הראש כמו האיש החושב והמאמר. אקרא אותו. הייתי סקרנית אבל ראיתי שלא ציינת את מינו אז חיכיתי בסבלנות.
ברכות ושמחות לכם!
מירי, אני נשראת המעריצה הסודית שלך :))
מזל טוב אומי
תינוק בבית – שמחה בבית ועבודה קשה
תהיו מאושרים ובריאים
וברכות על המאמר לך ולשירה – אלך לקרוא
תודה רבה רבה ריקי.
אומי יקרה, שוב מזל טוב.
ותודה על התודה! 🙂 זה כבוד בשבילי לקחת חלק במאמר החשוב שלך וברכות על הפרסום ב"הארץ". שירתך.
כבוד… 🙂 נשיקות.
ובחזרה!
אומי את עושה לי חשק
עכשיו יש לי כאב ביציות
:)))))))))))))))))))
אומי, הוא באמת נולד בתאריך מיוחד, הילד הזה יהיה משהו!! מזל טוב ואת המוסף כולו לקחתי איתי לטיסה{נוסעת היום}
איזה יופי חני — נסיעה טובה ותחזרי לשלום.
אומי איזה יופי ואושר גדול לך…מזל טוב והמון נחת..
את יכולה בבקשה, לתת קישור לכתבה?
תודה רבה תמי. אני חושבת שאין עדיין קישור — צריך להיות בהמשך ואעביר בהתאם.
היי תמי, מצאתי את הלינק והוספתי אותו. 🙂
אומי, הפוסט שלך מלא מורשת ועושר חווייתי וקיומי. תודה ומזל טוב. הקדשתי לך שיר על תינוק לפני כמה ימים. לא ראית?
תודה רבה סבינה. ראיתי, אהבתי והודתי גם שם 🙂
אומי, גיליתי את המאמר אמש במשרד.
קראתי אותך ואת צבי טריגר.
החכמתי מאד.
וכל הכבוד לשירתנו על הסיוע בתרגום (וגם לכרמל שלו, ענת הרבסט ונעמי לבנקרון).
🙂
מרשים.
ושוב – מזל טוב!
שחר-מריו, עשית לי את היום!
מזל טוב ! ומענין שהרך הנולד מבקש לכסות את ראשו מרגע לידתו -בטוח יש לזה איזו משמעות יהודית !
מקסים מה שאמרת – תודה אהוד!
הטבות כלכליות לרופאים על לידות?
בטוח שחלק מה"פשלות" בזמן לידות מתרחשות עקב שעות עבודה לא אנושיות שנדרשת מרופאים שאם תבדקי טוב כלל וכלל לא מתוגמלים בהתאם לסוג ושעות עבודתם.
אני בטוחה שגם זה נכון — הרופאים או רבים מהם גם הם בסה"כ pawns
במשחק הזה.
קראתי בחוברת המשפט שצורפה להארץ את מאמרך. אני חושבת שבנושא זה, כמו בנושאים אחרים מנצלים את הנשים שרוצות ללדת בבית.
ושוב ברכות להולדת הבן.
תודה רבה עדנה.