הפוך קטן ודי חוקרת וכותבת אקטיוויסטית
חזרתי למקום הטבעי שלי השכם בבקרים – ליד הכיור מכינה ארוחות עשר ועוד. לפעמים יוצא לי לעמוד שם שעה וחצי. ולפעמים, כמו הבוקר, אני משחררת אנחה ואומרת וואו, כמה זמן זה לוקח לי. רק הפעם ענה בן השבע: זה בגלל שאת משקיעה כל כך הרבה. ואתם אומרים: גברת, את לא צריכה לרשום כל פיפס שהילד אומר. אבל תודו, כמה פעמים בחיים של הורה שומעים תגובה כזאת. אני עצמי מצטערת פתאום שלא הגבתי כך כשאמא שלי אף היא כעסה על עצמה שהיא איטית ולא מספיקה כלום.