בננות - בלוגים / / על בגדים ובגידה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

על בגדים ובגידה

 

העניין הוא כזה: בישראל הלבוש האישי נעשה עניין פוליטי מובהק. פעם בא לבקר כאן בן-דוד שלי מקנדה ובשלב מסוים הוא שאל אותי סתם בשביל העניין מה משמעות ההבדלים בצורת הדוגמא שסרוגה לעתים על הירמולקה. אז התחלתי להסביר לו, על "קערות המרק" הלבנות עם הדוגמא מסביב, ועל הכיפות עם הדוגמא המתחילה באמצע ועד לשטוחות האלה, בגודל של מטבע, ועל איך שלובשים אותן: למעלה או אחורה או בכיס מקופל. וזה רק קצה הקרחון – או קצה הקרחת ליתר דיוק — שהרי עוד לא פתחנו את השיחה על הבנות. יש לי חברה שלא מוכנה ללבוש חציות שמא יחשבו בטעות שהיא דתייה. ואחרת שבכל זאת לובשות אותן – איזה עמידה איתנה מול כוחות השוק. ובין זו לזו שוב תמצאו את כל האמרות והגוונים וכמה אינני סובלת את כל הסיווגים האלה.

 

10 תגובות

  1. מיכל ברגמן

    אבל לפעמים אנחנו רוצים שיסווגו אותנו – כהתרסה, כמחאה, כהזדהות!
    וגם אי אפשר להימלט מזה – הבגד הוא אמירה ויש בזה גם טוב וגם פחות.

  2. טובה גרטנר

    אומי
    זר א ין, גם אצל הערבים ש את אותה פוליטיקה.
    מה שמים על הפנים…
    להתראות טןבה

  3. יש לי חברה שהקריחה אחרי טראומה, אמרתי לה קני פיאה, תראי הרבה יותר טוב.
    וכמובן שהיא סירבה.
    מיפיפיה היא הפכה לדבר די עצוב.

    יש לי גם קושי בלראות נשים מבוגרות מתחרוות בצעירות בלבושן , מה שבטוח שזה לא נגמר טוב לטובתן.

    אי אפשר ללכת נגד.

    ואלי זה טוב.

    אני אומרת לאחי: לא חם עם חליפה שחורה בקיץ?

    אז הוא אומר שיש בזה עניין של כבוד ואי הקלת ראש.
    ולא, לא חם.
    וגם לי פתאום פחות חם עם שרוול ארוך.

    מה אומר לך.
    הכל בראש.
    ולא נשנה כלום.
    חבל לי שרואים פחות את הלבוש התימני המסורתי האותנטי במקום כל החליפות.
    זה מתאים לארץ.
    אבל זה מה יש.
    אמירה.
    לכי תתוכחי עם כולם.

    • מה אני אגיד לך אביטל: לאלה שלובשים ארוך ושחור לאורך הקיץ, אני מורידה את הכובע 🙂

  4. רונית בר-לביא

    חבר טוב שלי חזר מספרד, ואמר לי בפליאה: "גם הנשים החילוניות שם לובשות חצאיות ארוכות לפעמים.הן לא פוחדות להיחשב לדתיות".

    בארץ יש לנו בעיה. לדעתי המקור הוא הכפייה החרדית-דתית והסלידה כתוצאה מכל מה שמריח מדת. זה לא נכון וההוא לא נכון.
    התוצאה היא חרם אופנתי של חצאיות ארוכות, שלפעמים גם לי ממש בא ללבוש.

    אם אני רואה חצאית כזו שאני אוהבת, אני אקנה ואלבש, אבל חייבת לבוא עם זה גופייה חושפנית או משהו כזה, כי מה לעשות, אני גרה בירושלים בנוסף לכל הצרות, אין לי בעיה עם דתיות, אבל אני לא, וחשוב לי להתלבש את מה שאני.

    אני מבינה אותך שחבל לך על כל זה.
    גם לי. אבל חשוב ללבוש את מה שאנחנו.
    פלורליזם.
    עד אחרית הימים, שאז הכל אמור להסתדר …

  5. זה בסדר שמשייכים אותך לציבור מסוים. זה לא בסדר שפוגעים בך בגלל זה.

השאר תגובה ל רונית בר-לביא ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר