הגעתי למסקנה שהדתיות שלי קשורה מאד לזהות שלי ובתקופה הנוכחית של חיי, אולי היא קשורה מכל לזהות שלי. אין זה אומר שאין בי אמביוולנטיות באשר לשאלת הזהות וההשתייכות (כביכול) לשבט שלי. כמו-כן, אינני יכולה לומר שאינני בועטת לפעמים, הן בזהות, הן בשבט. גם קשה לי מאד לומר שאני בכלל מרגישה שייכת לאותו שבט. לרוב אני לא. לפעמים אני ממש מתביישת בו. ובכל זאת אני נשארת כאן ולו בגלל כל אלה, חלקם מבחוץ, חלקם מבפנים, שהיו מעדיפים שלא הייתי כאן. לכם, אני אומרת, ואולי בגללכם, אני עדיין כאן.