בננות - בלוגים / / הדברים ההם בזמן הזה
הפוך קטן ודי
  • אומי לייסנר

    בקשר לכתיבה משלי בבלוג זה -- כל הזכויות שמורות לאומי (נעמי) לייסנר

הדברים ההם בזמן הזה

 

תמיד חשבתי שקשה לי עם מסיבות החנוכה האלה בגני הילדים כי אינני מספיק ישראלית. אולם היום גיליתי כי הקושי אצלי רק התחזק עם השנים. תמיד הנחתי שאני בוכה במסיבות האלה מתוך הזדהות עם הילד שלי שעומד שם קפוא באמצע. אולם היום ראיתי שאני בוכה גם מדמעות של ילד שאיננו שלי. תמיד הרגשתי שהבעיה העיקרית שלי היא שהבנים עם חרבים והבנות עם צעיפים צבעוניים, שהבנים עם מגנים והבנות המוגנות, שהבנים מברכים והבנות אומרות אמן. הייתי בטוחה שהדברים ההם ישתנו בזמן הזה. הו, כמה כבר אפשר לטעות ביום אחד!

 

11 תגובות

  1. הבעיה בליצור שינוי דתי היא שאז זה יכול להפוך לרפורמי כמו בארצות הברית ששם הרפורמיות הביאה להתבוללות רבתית.

    האותודוכסיה התחזקה בתקופת ההשכלה, שאז המונים נטשו את הדת ואף המרו אותה.

    כלומר ככל שהנטישה יותר גדולה כך האורתודוכסיה מתגוננת.

    צריך להביט על שני הצדדים שהקצינו ואז לגזור על שינויים שכנראה אינם יכולים להתבצע במצבים קיצונים מאין אלו.

    ודרך אגב שאת מברכת בעלך לא עונה אמן?

    נראה לי שצריך להתחיל בבית ולא לשנות את העולם, במכה אחת .

    כדאי גם לקרוא את ספרו של הרב ארוש, בגן האמונה המבואר, שם הוא מדבר ארוכות על חובותיו של הגבר לאשתו שהם מרובים מההפך.

    יש אור, צריך לראות אותו, אלוקים אוהב נשים וילדים וכשיבוא המשיח נעמוד בשורה הראשונה ,תתפשי מקום:)

    • אביטל, תסלחי לי אבל באמת!!??!! מה בין הדת לבין מסיבה בגן??? את חושבת שהגננת עושה כל הבנים חיילים-גיבורים וכל הבנות רוקדות מסביב מסביות דתיות??!!! ולעניין הברכה, הרי את עצמך אמרת שגם האישה כמו הגבר יכולה לומר את הברכה. אז מדוע הגננת מפרידה בין הילדים בהתאם לבנים-בנות וקובעת שרק הבנים מברכים??? אין בין הדת ובין הדברים האלה ולא כלום!

  2. אני בעיקר מרגישה תלושה מאוד, אני לא מתמנגלת, ולא טובה ב small talk, והילדים כבר גדולים אצלי והם רצים ברחבי בית הספר מפעילות לפעילות ולא זקוקים לי פרט להסעות, ואני לגמרי אבודה אלא אם אני נקלעת לסביבתו של הורה אחר/ת שאני מרגישה איתם/ן בנוח. אני ממש סובלת. ועד שחוזרים הביתה כולם עייפים ועצבניים ורבים על המקלחת ואז הלכה גם האוירה להדלקת נרות משפחתית שאת זה אני ממש אוהבת (בעיקר את שירי חנוכה!)

    • בקשר לגדולים יותר וגם עם הקטנים במצבים מסויימים:
      מזדהה עם כל מילה!!!
      תהנו מהטוב שבחג! חיבוק.

  3. אומי, מהר מהר כל זה הופך לזכרון ואפילו מתוק, בני שבכה בכל המסיבות עומד להתגייס, נצרי את הרגעים, אפילו לו המעצבנים,

    • הי חני. תודה! "הבעיות" שלי כרגע הן עם עם המערכת. אני מסכימה איתך לגבי הילדים עצמם. לכן אני גם לא מבריזה, שזה בעיקר מה שהייתי רוצה לעשות!

  4. אומי, ומה בפורים. אז כל הבנות מרצונן החפשי הן מלכות ופרפרים והבנים לוחמים מכל הסוגים!

    • נראה לי כי כאן כבר נכנסת החברה כולה ואני מסכימה איתך לגמרי! כל כך עצווווב.

  5. שכחתי לומר שאני כל כך אהבתי את מסיבות חנוכה בגן במושב הדתי בו גדלו ילדי. והילדים למרות שהם מן הסוג הביישן, חוו ממש קסם של חדר מואפל ומקושט וזוהר ומריח מתוק… מן הסביבון הענק שהסתובב באמצע וחילק סופגניות.

    ואחר כך בבית ההדלקה מול האח המבוערת… ומשחקי הסביבון והמתנות הקטנות– אין חג יותר ביתי ומחמם לב. (רק "סוכות" משתווה לו)

השאר תגובה ל סבינה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר