לאחרונה חשבתי על דרך מקורית למדי לחסוך כסף – לחזור להשתמש בסבון בצורת סבון במקום אל-סבון נוזלי בבקבוק פלסטיק בניכוח סבון. ההפרש במחיר בין שני המוצרים משמעותי, וכמה נעים למצפון המחשבה על הנזק העצום שהצלחת למנוע בכך מהטבע או לחילופין מחדר האמבטיה, מרוב בקבוקי פלסטיק שנשכבים להם שם. רק הרגע פנה אלי הבן הגדול וביקש סבון – הישג בפני ...

  עבודה בת שני עמודים על "החורבה" בעיר העתיקה, שיעורי בית, כיתה ד', יום שלישי ה15 לינואר 2013. כפי שאמרתי לבתי היקרה – הכל בזכותה!  

זו עונת מסיבות הסיום. הבוקר סימן את האחרונה מביניהן, ולא סתם מסיבה אלא טקס מעבר יעני, סוף גן חובה. אוי לא שכחנו להטעין את המצלמה! נאלצתי להתיישב שם ערומה, אחת ההורים הבודדים בלי מצלמה ביד, וניסיתי לא להתמקד בעובדה שלא נצליח לתעד את האירוע לדורות ולהתנחם במחשבה שרוב הסיכויים שאף אחד לא ירצה להיות שוב בסרט הזה ממיילה. למען האמת, ...

    … Women of my generation have clung to the feminist credo we were raised with, even as our ranks have been steadily thinned by unresolvable tensions between family and career, because we are determined not to drop the flag for the next generation. But when many members of the younger generation have stopped listening, on the grounds that ...

לפעמים אני יכולה להיות אפילו קצת מבסוטה ואפילו טיפה גאה בעצמי על כל הכובעים אותם אני עשויה לחבוש במשך יום אחד בלבד—אמא, קולגה, מרצה, רעיה, בת, חברה, חוקרת. אבל לא אחת זה יותר מדי והגבולות מיטשטשות ולדוגמא, אני מוצאת את עצמי צועקת על הילדים שלי כשהאשם האמיתי נמצא רחוק מאד מן הבית. והיום, למשל, אני מרגישה פשוט לוזרית, נפסדת מכאן ...

את רוב חיי הבוגר אני חייה בארץ ישראל; כאן ילדתי וכאן אני מגדלת חמישה ילדים שייבדו לחיים ארוכים ומעולם לא טיגנתי שניצל. מה שנקרא: עוף זר.

  אתמול ביליתי אחה"צ שלם שרויה בקרב עז עם בתי שחזרה מבית הספר עם המון שיעורי בית בעוד אני מנסה בכל כוחי להתמודד עם התנהגותו הפרועה בלשון המטה של בן השנתיים שלנו. אחרי ההפסד של אתמול, היום נקטתי בטקטיקה הפוכה: הורתי לבת לשמור על הבן ואילו אני עשיתי עבורה את שיעורי הבית. יש מקום לפסוק שמדובר בסידור בלתי מוסרי בעליל ...

אני שונאת איך כל שנה אחרי ההחלפה לשעון-חורף העולם ממשיך להתקיים כאילו שום דבר לא השתנה ורק אנחנו ההורים לילדים קטנים שנטו גם ככה לקום מוקדם למדי נאלצים להתמודד עם השקמה יומיומית בסביבות חמש או אפילו רבע ל ועוד להתנהג רגיל לגמרי במשך שעות היממה הנותרות. ככל שעוברים הימים אני מרגישה את עצמי הולכת ונעלמת אל תוך בועה אפופת עייפות ...

  במשך שעות חיפשתי פרטים על הספר של שולמית אלוני "אשה כבת אדם" אלא שמסתבר ששמו "נשים כבני אדם" ועם כל הכבוד שאנו רוכשים לגוגל, הוא פשוט לא היה חכם מספיק כדי לסגור את הפער העצום בין שני הדברים. בסוף, איתרתי אותו, בעזרת איזו עבודת סמינריון שכתבתי בשנה ב', יחד עם איזה אתר אינטרנט, שם מתואר הספר בכמה משפטים. אבל ...

  "יש לך שלושה ילדים ואתה מעז לקרוא ספר?"   סייד קשוע, מוסף הארץ, 23.09.2011, הדברים מובאים בשם אישתו.