אימהות

סוף

בן השבע שלנו סיפר לי שפעם עשה קקי ממש מושקע, בצורת דרקון, יחד עם תינוק. רק חבל (אנחה) כי בסוף אתה חייב להוריד את המים. כל דבר נגמר בסוף. החיים נגמרים בסוף. רק אהבה, אין לה סוף.

קרא עוד »

החלום ושברו 2

הבן שבכיתה ה' נאלץ על-ידי המורה שלו לכתוב סיפור קצר בעל 500 מלים. "נאלץ" אני אומרת כי הוא הדגיש שוב ושוב בפני שהוא כלל לא מעוניין לכתוב סיפור קצר ושהוא גם לא מסוגל לעשות כן. "אבל בדיוק סיימת לכתוב חוברת קומיקס," הזכרתי לו, "למה שלא תשכתב את הדמויות ואת העלילה בצורה של סיפור קצר?" הילד הסכים, התיישב לידי והכתיב — ...

קרא עוד »

לפני מות

הוריי גססו על פני שנים בעוד החיים שלי ושל אחיותיי פחות או יותר הסתדרו סביבם, ולמרבה האירוניה, זאת הסיבה שלא ממש נפרדנו מהם אלא הם מאיתנו, לאט לאט הלכו ונסוגו מפנינו, מול העיניים. עם חמי, לעומת זאת, נוצר חלון של זמן בין החיים לבין המוות שבו ניתן היה לברך בשלום. אני עצמי הצלחתי לבקש ממנו סליחה ומחילה ולהודות לו על ...

קרא עוד »

אחרי מות

לאחרונה נאבדו לי משקפי השמש. היו לי שני זוגות ולא מצאתי אף אחד מהם. יצאתי לקנות חדשים כי אני כבר לא יכולה בלי וחוץ מזה, שמענו פעם ברדיו שמשקפי שמש מונעים קמטים ומניסיוני אינני יכולה לאשר אבל אין לקחת סיכונים. כך היה שבדיוק בסערת החורף שהיתה לנו לאחרונה, מצאתי מחסה בתוך חנות למשקפי שמש והתפתיתי על-ידי המבצע שהוצע לי ויצאתי ...

קרא עוד »

פוסט ראש השנה תשע"ז

בנה של חברה טובה שלי הלך לעולמו. זה כנראה אחד החסרונות של לחיות עד גיל תשעים. היום הלכתי לנחם אותה, למרות שכלל לא היתה שבעה. גם עם אחות אימי היה זה כך. אף היא נפטרה בדיוק לפני ראש השנה ועם כניסת החג, באה השבעה על סיומה. בלוויה ביקש הרב לומר שמדובר במעשה חסד לילדי הנפטר אבל במציאות השבעה חסרה להם ...

קרא עוד »

לא ציפיתי לבכות

מסיבת סידור של הבן הקטן ולא ציפיתי לבכות. ואל תגידו: בטח, מה חשבת, הילד האחרון וזה. אין לי סנטימנטים במיוחד בכיוון הזה ונראה לי שבכיתי בשביל הילד הזה באותה מידה בה בכיתי עבור אחיו. זה פשוט מרגש מאד לראות ילדים קטנים מתפללים, לבריאות, לביטחון, לשלום. ואת אומרת אמן עם כל הכוח שיש ועם כל הייאוש.

קרא עוד »

אבלות

יצא ודיברנו על הוריי. נזכרנו עד כמה הם חלו, כמה זמן סבלו. אבל לפחות הם חלו וסבלו ביחד, ניסיתי להתנחם. והם היו בארץ, וכולנו היינו כאן לטפל בהם. והנה, לא יכולתי שלא להזכיר לעצמי בכאב: בכל זאת שניהם היו לבד כשהם מתו. ואז אמרה לי בתי, תראי, אמא, אפילו אם הייתם שם לידם הם היו מתים לבד. תראי כמה חכמה ...

קרא עוד »

יום כיפור תשע"ו

בתפילת מנחה התייצבתי ליד הדלת על-מנת ליהנות מזרם האוויר בעוד בני הקטן מצא לו חבורת ילדים בני גילו והם שיחקו שם, נכנסו ויצאו מבית הכנסת בעודם צוחקים. רק לשנייה הוא הפסיק בכל פעם על-מנת לתת לי חיבוק. "זאת אמא שלי," הסביר לחברה לפני ששוב תפס תאוצה. תודה אלקים.   הנה "אבינו מלכנו" של ברברה סטרייסנד. לו רק היינו משמיעים אותו ...

קרא עוד »

שש-עשרה

 אמש ניגן בנינו בן השש-עשרה בקונצרט סוף השנה. היה מעולה. רק אחר כך גילינו שהנערים שנחטפו, שניים מהם בני שש-עשרה, נרצחו. הערב היה הבן אמור לנגן בעוד קונצרט סוף-שנה. עכשיו כבר לא נעים כי היום יום הלוויה. אמרתי לי שאני מחויבת לבני וחייבת ללכת (לקונצרט) והלכתי. עשיתי את הדבר הנכון. הוא ניגן על הבמה עם עוד איזה עשרים בני שש-עשרה ...

קרא עוד »

גלגלון

  בחיים היו לי תקופות בהן התמלאתי קנאה כשהייתי רואה נשים בהריון והיו ימים בהם ריחמתי עליהן. כעת אני מרגישה מעבר לכל העניין ובכל זאת נותרת תחושה אחת אליה אני בקלות מסוגלת להתגעגע עדיין, זו של תינוק שזז בתוכך. במיוחד כשהם גדולים כבר ויוצא לך שפיצים בבטן, כאן את מנחשת עקב, ספק אגרוף, אולי מרפק. משהו.  

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר