הבנים התווכחו ביניהם על המשמעות של להיות "בלתי נראה" (invisible) וראיתי שהגדול מתוסכל מהקטן, שנאלץ להסביר את עצמו כמה פעמים עד שהגיע למשפט הזה: "כשבן אדם מת הוא נהיה בלתי נראה." בכך בא הדיון על סיומו. מה תוכלו לומר מול אמירה כזאת?

החיים שלנו השתנו בחדשים האחרונים, מכל מיני סיבות, ואחת ההשלכות היא ירידה במספר המשתתפים ב"ארוחת הערב המשפחתית" היומית. בעצם, לא פעם, יוצא שאנחנו שלושה: שני הבנים הקטנים ואני. אני זוכרת בתור ילדה שמדי פעם, אבא שלי היה נשאר מאוחר בעבודה ואמא היתה יושבת אתנו כשהיינו אוכלים. יושבת אבל לא אוכלת. לאכילה היא היתה מחכה עד שאבא יחזור והם היו אוכלים ...

בן השבע שלנו נהנה מדי פעם להוציא מהמגירה שלו כל מיני חפצים מימי קדם ולהתבונן בהם, למשל, אלבום תמונות מצ'וקמק מגן שלוש. "הנה תמונה ממש טובה," הוא מכריז בכניסתו אל המטבח ומצביע על התצלום שנבחר בתור עטיפה לאלבום כולו. מדובר בתצלום קבוצתי שאחותו הגדולה הציעה לא פעם לזרוק לפח – כל הילדים עומדים בשורות ומחייכים למצלמה, כולם חוץ מן הנסיך ...

במהלך ארוחת הערב שהתיישבתי לאכול יחד עם שני הבנים הצעירים, הצהיר הקטן מביניהם כי "רוב החלומות לא מתגשמים." הילד כולו בן שבע. חשבתי שיש כאן משהו שאינני מבינה. שאלתי אותו לאיזה סוג של חלום הוא מתכוון? תהיתי, לדוגמא, אם לנגד עיניו לא נמצאים מסוג החלומות שחולמים בלילה. אבל הוא אמר בדיוק את מה שאני חשבתי שהוא אמר: "אני, נגיד, חולם ...

שכאמא שלי נפטרה, אישי הלך לאסוף את הילדים מבית הספר, הוציא אותם מן הכיתות ובישר להם את המרה כשהם היו באוטו הביתה. בתי שהיתה אז בכיתה ג' זכרה שירדו טיפות גשם באותו יום והיא פתחה את החלון ונתנה לגשם לרדת עליה. אני עצמי הייתי בדרך הביתה לאחר הנגיעה האחרונה באימי כשירדו הטיפות והתערבבו עם הדמעות על לחיי. זאת הסיבה שלא ...

כשהחלה הלידה האחרונה שלי, הייתי כבר מנוסה. לכל ציר, היתה לי איזו תנועה מלווה שעזרה לי לעבור את הכאב ובה בעת לנצל אותו במטרה לסייע לתינוק לצאת לאוויר העולם. הנה אני נשענת על המעקה, הנה אני נשענת על הכיור, הנה אני עושה פיסוק עם הידיים תלויות למעלה. עברו כמה שעות טובות בהן התמודדנו, אני והתינוק ובאמצע, גופי המגודף ומתפתל, כאשר ...

Just me and a grin in a tree (about a week in the life of a mid-life crisis) What happens to a dream deferred? Does it dry up Like a raisin in the sun? Or fester like a sore– And then run? Does it stink like rotten meat? Or crust and sugar over– like a syrupy sweet? Maybe it just ...

הגיע העת לומר סליחה ואני מבקשת להביע כאן את סליחתי וכן את הצטערותי ויותר נכון התחרטותי על כך שבחדשים האחרונים (לפחות) הזנחתי את הבלוג הזה. זה נשמע אולי דבר של מה בכך אבל זה לא. בשלהי הקיץ האחרון, עשינו את שלושת ימי החופשה השנתית שלנו בבת ים. בדרך כלל, אנחנו נופשים בתל-אביב עצמה אבל החלטנו לחסוך קצת. האמת, לא היה ...

אתמול בערב, לבן העשר היה חוג. קרוב אלנו ובכל זאת יצאתי מהר אחריו מן הבית בהצעה ללוות אותו. הוא חייך כשראה אותי והכניס את ידו לידי ואמר כמה הוא אוהב את ההרגשה הזאת, של להיות בטוח ("to be safe"). אני אוהב את זה אפילו יותר מלגו חדש, כך אמר לי, ואת יודעת כמה אני אוהב לגו חדש. אוי, חמוד שלי, ...

הלכתי לאסוף את הבן הקטן וחבר משיעור שחייה. כיסיתי את עצמות הכתפיים הקטנות שלהם במגבות ושפשפתי להם בידיים. "אוי, זה נעים," אמר החבר. "נו, אמרתי לך," אמר לו בני בסיפוק, "I told you I have a cozy Mom!" "לא, לא אמרת…" ניסה השני למחות אבל מאוחר מדי. הכינוי כבר תפס חזק. אני אמא מחממת, ויש לי ילד מהמם.