הורות

זהירות: גיניקולוגים קופצים על השולחן

  בעוד אני עדיין עסוקה עם המאמר על לידה בתקופת המנדט, ותדעו לכם ששירה עוזרת לי בעריכה לשונית מצוינת, נתקלתי במכתב זה – להנאתכם:   תל אביב, 14 לאפריל 1926. לכבוד הנהלת הדסה, ירושלים.   א.נ. זה מזמן שאנו מחפשים שלחן גיניקולוגי בשביל ביה"ח שלנו ולא יכולנו עד עכשיו למצא כזה כאן. כעת מצאנו שלחן כזה אצל החברה "ארקוס". ראינו ...

קרא עוד »

ממשיך ומטריד

  היום כשהלכתי לתומי בדרך שמעתי מישהו צפצף לי ומיד פניתי אחרוה לראות מי זה. ברגע שסובבתי את הראש כבר הבנתי את הטעות שלי. עיני נפגשו עם עיניו של גבר צעיר מסמיק שהפשיט אותי באמצעותן בו במקום. הרגשתי מלוכלכת. גם כעסתי על עצמי. היתה איזו תקופה בה זה היה קורה לי הרבה, ההטרדה המינית הזאת, וכבר לימדתי את עצמי בכל ...

קרא עוד »

מי מפחד מהנונונו?

  זה לא יהיה נכון לגמרי לומר שמאז שהתקרב לגיל שנתיים, בני מסרב ללבוש בגדים. אני בהחלט זוכרת שיום אחד לא מזמן הצלחתי למצוא כמה פרטי לבוש שהוא הסכים וגם הסכים ללבוש – מכנסי פיג"מה ישנות, סינגלט דהוי ששייך לאחד מאחיו הגדולים, וגרב בצבע אפור עם חתול כתום. בצהריים, כשהוא נרדם בעגלה, ניסיתי להוריד ממנו את הגרב הזה, לתת לאצבעות ...

קרא עוד »

עדכון

    כרגע מסרתי טיוטה של המאמר לפרופסור. היא נקראת "ללדת ועוד איך — חוקי הלידה הלאומיים בתקופת היישוב." היא לא גמורה אבל אני כן. עבדתי יותר מדי. כואב לי בידיים ובעיניים ואכלתי יותר מדי. ערמות של כבישב מחכים לי בזרועות פתוחות. יש לי בן עוד לא שנתיים שלא אוהב ללבוש חיטולים, כבר יודע איך להפעיל את מצלמת הוידיו שבפלפון, ...

קרא עוד »

סימן שאתה צעיר

  בוקר ראשון כבת ארבעים גיליתי חצ"קוני על הפנים ואולי ואולי הוא בא להעיר כי להיות ארבעים זה עדיין צעיר ואולי בא לומר לי בכלל לא כדאי להישאר צעיר לנצח      

קרא עוד »

חגיגה נחמדת

    כל שנה, באותה תקופה, בן זוג של חברה קרובה שלי עוזב את הבית לשבוע כמעט על-מנת להשתתף במסע רכיבה על אופניים לשם צדקה.* ולא פעם, יוצא שבדיוק באותו שבוע יש לה יום הולדת. חברתי מנצלת את ההזדמנות להזמין את החברות הטובות שלה ולחגוג בקרבתן את היום הזה. וכך גם הזמינה אותנו לחגוג איתה מחר בערב.   אני מלאת ...

קרא עוד »

אנא בכוח!

      פעם סיפרה לי חברה את הספור הבא:   בתה, אז בת שש-עשרה, חזרה מטיול שנתי ודרשה מאמה: "מדוע אף פעם לא שלחת אותי ללמוד כלי נגינה? הרי כל החברים שלי יודעים לנגן משהו!"   ענתה האם, "ניסינו חמודה, אבל את אף פעם לא רצית."   השיבה הבת, "אז היית צריכה להכריח אותי!"   זוהי באמת אחת הדילמות ...

קרא עוד »

על אחווה ואחיות, שוב.

      אני אחת שלא מסתדרת טוב עם reunions. פשוט לא מתאים לי. ובמידה ומישהו ינסה לארגן אירוע כזה בקשר לביה"ס בו למדתי או בקשר ללימודי המשפטים שלי, למשל, כבר הכנתי לי מראש רשימה של אחייניות שעומדות לחגוג את בת המצווה שלהן בדיוק באותו ערב.   זה לא שלא מסקרן אותי מה קרה מאז לטל החתיך שעזב את הלימודים ...

קרא עוד »

הטעות כולה שלי — מס' 1

  שאלה שאני תוהה בה הרבה היא: האם ניתן ללמוד מן הטעויות של אחרים? וליתר דיוק, האם מישהו יכול ללמוד מן הטעויות שלי? בתקווה שכן, החלטתי שמדי פעם אחשוף בפורום זה חלק מן הטעויות שלי. הנה, אם כן, טעימה ראשונה: לא רחוק מן הבית שלנו נמצא דוכן פלפל ולידו מן פח אשפה ועליו שלט: "מיחזור לשם צדקה." אני מאד אוהבת ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר