הורות

רובין הוד והשיעול

הפעם הראשונה שהיתה לי ברונכיט קשה, תוצר של הזנחה עקב יתר לחץ וחוסר זמן, היתה תקופת המבחנים למשפטים שנה א". המבחן הראשון היה במשפט בינלאומי. על הדף שחולק לנו נפרסה סדרה של עובדות, מעין סיפור שקרה לאחד בשם Robin Hood (שם בדוי) ואנו היינו צריכים ליישם עליו את החוק שלמדנו. הכל טוב ויפה אלא שהשם רובין הוד נרשם באותיות עברית ...

קרא עוד »

חם בבית

  כשהילדים סובלים מחום הם נעשים קשובים ונינוחים למדי. אפשר אפילו ליהנות מזה. להרעיף עליהם אהבה וחום והם מקבלים אותם בלי מאבק. אני רואה את השינוי גם אצלי. ככל שעולה מידת חום גופי, כך עולה מידת הסבלנות שלי. אני נוטה להתעצבן הברה פחות אם בכלל. אני תוהה, איפה החום ואיפה אני? אני נזכרת בשיחה שהתנהלה לפני שנים רבות ביני לבין חברותי. ...

קרא עוד »

על סרטים והישרדות

        ביום חמישי בערב ראינו The Painted Veil על-פי ספרו של W. Somerset Maugham . הסרט מספר על רופא ובת זוגו והיחסים ביניהם על רקע מכת כולרה בסין הכפרי של שנות העשרים. היו שם נופים מרהיבים ביופים אך גם הרבה גופים מקיאים ומתים. קצת הצטערנו שראיינו אותו. ככל שאני מתבגרת אני יותר ויותר מעדיפה לראות סרט כדי להרגיש ...

קרא עוד »

לא רק לתרגם — לשיר!

  מיזם התרגום של רונן היה מוצלח מאד והמו"מ עוד נמשך על כל מונח והפסיק הנלווה אליו.   http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=2101&blogID=120   אני שמחה שהיה לי חלק בזה, לא כמתרגם כמובן, אלא כמי שהציע את השיר  – מונית צהובה גדולה של ג"וני מיטשל.   http://www.youtube.com/watch?v=ueVpCfPAog4   השיר הזה מלא משמעות. אולם לעולם לא שמעתי מישהו שר אותו בעברית. האם אני צודקת שאף ...

קרא עוד »

האם בלוגר חייב תמונה?

      אם אני אחתור כאן לאמתאמת, ממש דוגרי, אהיה חייבת לומר כך: את התמונה שלי הדבקתי כאן כי יעל אמרה להדביק תמונה. צייתנית אני במקור. אני מעדיפה להאשים בכך את השורשים הדרום אפריקאיים שלי, למרות שאינני בטוחה שהאשמה לגמרי במקומה מונחת. למרות כל השנים שהשקעתי בלימודים פמיניסטיים ובתרגול חירויות הפרט בכלל, ממשיכה התכונה הזאת להופיע מדי פעם, מעין ...

קרא עוד »

עוד שלב

      עוד שלב בהתפתחות הילד עליו יש לי תהיות, גם הוא פותח בגיל שנתיים בערך, כשהוא מתחיל להרביץ לאמא (גם לאבא, בניסיון שלנו). אני זוכרת את זה מהילדים האחרים. זהו שלב קשה. לא פעם הביא אותי לידי דמעות. אך לא על זה רציתי לדבר. השאלה שלי גדולה יותר ונוגעת לתכנית-האב: האם להכאיב להורים הוא חלק אינטגרלי מן התפקיד ...

קרא עוד »

בוא אתן לך נשיקה

      Come here sweetie and let me kiss it better ככה אני נוהגת לומר לבני כשהוא מקבל איזו מכה. אני יודעת, גם בעברית אומרות האמהות בוא חמוד ואתן לך נשיקה כשהילד מקבל מכה. אבל איכשהו הביטוי באנגלית מבטא טוב יותר את הכוונה מאחורי הנשיקה – לרפא. בפועל זה מדהים אותי כל פעם. איך שבני בן השנתיים עושה את ...

קרא עוד »

לקשור את הקצוות

רק דבר אחד נוסף בקשר לכנס, אם תרשו לי, אם בשם הclosure בלבד. לפני כמה פוסטים דיברתי על הסקרנות שלי בדבר גורלם של האנשים איתם ביליתי את רוב שנות הילדות וההתבגרות שלי. אחד מהם היה ג"רום צ"סקלסון, אשר כיהן איתי בוועד ביה"ס בי"ב. אביו, שעד אתמול לעולם לא פגשתי אישית, היה משפטן ידוע בדרום אפריקה, ולאחר נפילת שלטון האפרטהייד, הוא ...

קרא עוד »

הנה נולדה עוד מדוזה!

      מדי פעם אני כותבת כאן בשתי ידיים לוחמות, כשיד אחת שופכת כותבת והשנייה מנסה לקחת בחזרה. הקרב מתנהל בשאלה עד כמה מוכנה אני לחפור לחשוף ולהציג כאן את מה שבאמת מפחיד אותי. המדיום עצמו מייצג את המאבק הזה. מצד אחד אני כאן לבד מול המסך. מצד שני, הגישה אליו פרוץ לגמרי. וזה גם מטפורה לתחושות שלי: מצד ...

קרא עוד »

מחר

    מחר ומחרתיים ישנו כנס חשוב בזכויות אדם בעיר. זה אמור להיות מעניין מאד. יהיו שם כל המרצים/מדריכים/מאמנים שלי לשעבר. אני נורא מפחדת לראות את כולם. או ליתר דיוק, להיראות על-ידם. מולם אני נעשית ילדה קטנה נבוכה. בכלל אני חושבת שאם היו לי כוחות-על, הייתי רוצה להיות בלתי נראית. ואם יכולתי להמציא מכונה עם כוחות-על, זו היתה אוטו כמו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר