כמו מילוי טפסים גם אריזת מזוודות שנואה עלי ביותר. למעשה, הסיבות לכך דומות להפליא. בשתי המסגרות אין מקום לחרוג מהקווים; בשני המקרים אין מקום לאזורים אפורים – התשובות צריכות להיות חד-משמעיות, בפנים או בחוץ; וכמו החתימה בתחתית העמוד גם סגירת התיק מאיימת ואומרת הרי ברור ששכחת משהו!  על רקע דברי הטרוניה הללו עלי להודות שמאז שאני נשואה ...

               מילוי טפסים הוא ללא ספק אחת המלאכות השנואות עלי מכל. החיפוש הנואש אחרי כל מיני פרטים מעצבנים שאין להם אף זיקה זעומה עם הקיום שלי מעבר לדף. חלק מהזמן גם אינני יודעת בכלל איך לענות. מה לעזאזל רוצים ממני. או שהאפשרויות המוצעות נראות לי לא לעניין (למשל, כאשר שואלים לגבי מין הייתי מעדיפה ...

      (בהמשך להערה של יעל) אני יודעת, עוד מילה אחת על הציפור ואני עפה מכאן. הרי כבר הבטחתי לשתוק בעניין. וחוצמזה בכלל לא רציתי לדבר על הציפור אלא באופן כללי על האהבה להתבוננות בבעלי חיים. למשל, לו ניתנה לי הזדמנות לבחור בקריה אחרת הייתי לאחת המדעניות האלה שמבלה את רוב ימיה בקרב להקה של גורילות עמוק בתוך הטבע ...

  התיתנו לי לעשות עוד פוסט אחד ודי על אותה יונה לשעבר? פשוט נדהמתי מהיכולת שלה לשבת על הביצה שעות על גבי שעות מבלי לצאת ולהביא משהו לאכול ומבלי ללכת לשירותים אפילו. אצלנו הרי רק נרדם התינוק עליך ומיד מורגשת אי-נעימות מסוימת ולא עובר זמן רב עד שאת מוצאת את עצמך פנים אל פנים עם אחת הדילמות הקשות ביותר של ...

           (הלינקים לפוסט רשומים למטה)  לאחרונה העלתה כאן חברתנו לבלוג תמר קומם את עניין היחס השונה שפוגשת האישה כשהיא מעוברת. נוגעים בבטנה. נגיעות אלה ללא ספק באות ממקום של חיבה ובכל זאת. יש בהן משהו מפריע. כאילו גופה נעשה לא לה. גם אני, בפוסט הקודם, דיברתי על יחס שונה בה אישה עלולה להיתקל בהיותה בהריון, הפעם ...

ישנו מצב נוסף בו ניתן לגלות את סוד האישה על-פי הגבר. הכוונה שלי להריון מוקדם ולבעל הנעשה פתאום כולו עדין ורך ומרוכך ונדיב ורגיש כלפי אשתו. זאת אומרת, גם בקרב המשקיף מן הצד עלול הדבר ליצור תחושת בטן.

        בתשובה לכל חבריי ומוריי הדגולים שמלמדים אותי את שפת הקודש כאן. בפוסט הקודם השתמשתי במילה חמה במקום חמות. (ראיתם מה רונית כתבה? "שפוך חמותך על הגויים….") אולם בשורה התחתונה נראה כי יש כאן עניין של "מי שצוחק אחרון…." פגשו את הצוחקים הראשונים: בן זוגי, מורה לאנגלית, ואני בתור בת זוגו. פעם הורה לתלמידיו לחבר פרסומת ואחד מהם חיבר אחת עבור חופשה באי טרופי. ...

    חברה שלי סיפרה לי על שיחה שהתנהלה בינה לבין חמתה [צ"ל חמותה]. אמרה הלאה מה היא חושבת לעצמה העליזה אולמרט הזאת שמסרבת לצבוע את השיער כמו איזו אישה מחוץ לארץ?  חברתי מיד השיבה עם הרצאה דגולה על עקרונות היופי המערביים ועל נטייתם להצטמצם ככל שמדובר בנשים לעומת גברים.  אולם מה שהדליק אותי הפעם היתה דווקא ההבחנה שעשתה החמה ...

          אינני זוכרת מתי בדיוק היינו חוגגים את יום השואה בדרום אפריקה. נראה לי שזה תמיד יצא ביום ראשון כך שכולם היו פנויים ממילה. אני זוכרת כטעם לוואי את הפאניקה בבית והניסיון להלביש את כולנו ולצאת בזמן. היינו מתכנסים בכיכר שליד בית ההספד של בית הקברות היהודי. שם, ליד ששת הלהבות עשויות אבן, היה מתנהל הטקס. ...

  כל שנה אני רק מחכה ללילה הזה וגם לשבוע הזה שרק יעברו כבר והנה הם עברו. זאת ועוד, כמו בעבר, היה דווקא נחמד ולפעמים גם נחמד מאד. כולם גם שרדו עד הסוף. על כן אינני מבינה מדוע גם בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה קרוב לוודאי שארגיש אותו דבר. לעת עתה ברצוני להציע עוד תהייה: אולי הפעם, אני שואלת את ...