באמצע הכביש ראיתי פתק, כתב עגלגל בטוש כחול עבה על גבי ריבוע קטן לבן. אוף! נמאס לי מהכל. אלוהים קח אותי כבר. נטלי. לא נגעתי.

      מפעם לפעם עולה לי לראש הרעיון של ביצוע ניתוחי-אישיות על פי צלצולי פלאפונים. הרי לא אחת נשמעים צלילים מפתיעים ביותר ביחס להיכרות הקודמת שלך עם בעל המכשיר עצמו. ואיזה מגוון של צלילים ניתן להשיג היום. יום אחד ישבתי אצל הוריי ופתאום שמעתי מישהו אומר הלו איי לאב יו. עד שהבנתי שזה הפלאפון של העוזר הפיליפיני שמדבר. האמת ...

  (עם התנצלות לויקטור פראנקל) עוד לא סיפרתי לכם מה קרה השנה בביקור הטרום-פסחתי המסורתי למספרה. הפעם בישר לנו הספר שהוא עומד להגר לתל-אביב. כאן הכל בלחץ, האדם מחפש כיף בחיים, הוא הסביר ועליו לא יכולתי לחלוק: אם מה שהאדם מחפש בחיים הוא כיף אז בהחלט נראה לי כדאי שיעבור מירושלים לתל אביב. אבל אחר-כך התחלתי לפקפק האם אכן ימצא ...

  לרגל החג הגיעה משפחה מדרום אפריקה והם סיפרו לנו שלקראת משחקי הגביע האמורים להיפתח שם בעוד מספר שבועות נקראים כל בני האומה בכל יום שישי ללבוש את חולצת הT של נבחרת הכדורגל הלאומית. עבוד תלמידי ביה"ס מדובר אף בתלבושת חובה אבל גם גדולים היוצאים לקניות לבושים כשורה עשויים לזכות בכל מיני מבצעים והנחות. בארץ לא היה סיכוי למדיניות כזאת ...

  אני מודה לכם על ההערות המצחיקות והברכות החמות שהשארתם בפוסט הקודם. עוד בילדותי בדרום אפריקה לימדו אותנו שבפסח מאחלים חג כשר ושמח אולם דווקא בארץ ישראל לא תמיד נוח לי לומר את הדברים מרוב חשש שמא אני מבצעת בכך מעין כפייה דתית. הגזמתי? אם כן, חג כשר ושמח. ואם לא, חג שמח סתם.  

תאמינו לי שאני שונאת את הניקיונות לקראת פסח. ש-ו-נ-א-ת. והנה אני מוצאת את עצמי דוחפת לעשות עוד דבר אחד קטן ועוד דבר אחד ועוד דבר ועוד. זה סוג של התמכרות. מוזר ביותר.

מפעם לפעם כאשר אני שומעת איזו אמא אומרת שהיא מקצה לילדים שלה שעה אחת ליום מול הטלוויזיה או המחשב אני מוצאת את עצמי תוהה שמא שעה אצלה זו שעה או שמא מדובר במדד-זמן אחר כמו לדוגמא שנים של כלב וכיו"ב שעות נוספות. ברור לכל שהמחשבה הנבזית ההיא נולדה מקשיי האישיים מול ילדיי מול המסך. ועוד דבר, הייתי רוצה להציע את הרושם שכל ...

היום לראשונה אכל התינוק שלנו מוצקים – פיסת עיתון סופשבוע.

  היוה היה ילד ערבי מעורר רחמים. הייתי רואה אותו מסתובב בין הבתים ובין הפחים בשכונות היהודיות של העיר, ישן על כתפי אביו – ראש על ראש – או בעגלת תינוק קטנה למימדיו. אחר-כך ראיתי אותו הולך ברגל, מהר אפילו, מוביל ביד אחת סבא שלו העיוור. לפעמים הוא היה דופק על דלתות הבתים וכשבא אלנו הוא לא היה יוצא בלי ...

בעודי מכינה הרצאה לרגל יום האישה הבינלאומי נתקלתי באינספור מאמרים וסקרים המראים כמה קטן אחוז הנשים בפוליטיקה (כשישראל היא דוגמא טובה לכך) וגם מצאתי את ההסבר לדבר – למי יש כוח לפני היציאה לעבודה כל בוקר לאפר שני פרצופים!   הנה הציטוט המלא:   The reason there are so few female politicians is that it is too much trouble to ...