כללי

יום העצמאות 64

      כשהייתי סטודנטית, בשנים הראשונות שלי בארץ, נוצר אצלי מין מנהג ביום העצמאות. הייתי נשארת לבד בחדר במעונות הסטודנטים ובערך במעונות כולן. הייתי שוהה בחדר בעיקר כי לא היה לי לאן לילך. החג נתפס אצלי כיום שכולם היו נפגשים בו במקום הקבוע עם אותה קבוצת חברים ישנים ולי לא היה כזה דבר. אז הייתי מעבירה את השעות הרבות ...

קרא עוד »

פסח ומצא מרור

שאלתי חברה איך היה חג הפסח והיא ענתה לי "היה ברוך השם", זאת אומרת, "היה, ברוך השם." ואחותי אמרה שכשהלכו להביא את הכלב אחרי שבועיים חופשה אצל המטפלת הוא מיד נכנס הביתה ורץ אל הקערה שלו והחל לזלול את שרידי האוכל היבש שמצא שם ומכל הבא ליד בעצם. ואילו אני תוהה אם שורש הבעיה נעוץ בניסיון לתאר את חוויה השנתית ...

קרא עוד »

און זה פייס

      הבוקר קמתי ועמדתי סוף סוף לפתוח דף בפייסבוק אלא שפתאום גיליתי שנתקע לי ה-ח' במקלדת ואיך אפשר להיות בפייסבוק בלי חטא. חחחחחחחחחחח…     לקריאה נוספת: מאמר בכתב-העת The Atlantic מאי 2012   Is Facebook Making Us Lonely? By Stephen Marche   http://www.theatlantic.com/magazine/archive/2012/05/is-facebook-making-us-lonely/8930/   הנה ציטוט   A considerable part of Facebook’s appeal stems from its miraculous fusion of ...

קרא עוד »

סוף הדרך

מישהו סיפר לי שאומרים שהעולם עשוי להיחרב השנה אז מה תעשי בשנה האחרונה? לא מוכנה לענות על זה, עניתי מיד. ובמחשבה שנייה — לא לחשוב על זה, ורק לנסות להיות יותר שמחה. אני לא חושבת שכשהייתי צעירה יותר הבנתי שלהיות שמחה זהו ערך בפני עצמו. נראה לי שזה הגיע אלי עם הגיל. עם החיים. יכול היות שזה המסר של קהלת.

קרא עוד »

גם מילה טובה מגיעה לנו מדי פעם

ביום שישי הבנות שלי יחד ולחוד הצליחו לשכוח אחד התיקים על המדרכה ליד "איפה שמחכים להסעות." בתיק היה גם דבר בעל ערך וכשגילינו שהוא הלך לאיבוד חששנו שזהו. בפועל, הוא נלקח על-ידי ילד אחד והוחזר לבתי ביום ראשון. כך היה גם בפעם שעברה ששכחו תיק בקרבת המקום. ואילו אני ביום ראשון אחד קיבלתי טלפון מתחנת המשטרה ליד מחנה יהודה ודרכו ...

קרא עוד »

אם כבר

במסגרת המצאת מילים חדשות בעברית מדוברת מן הסוג של לסמסס הייתי רוצה להציע לבלשט.

קרא עוד »

צעד קטן לאנושות

    לאחרונה נעתר אדם הנמצא במקום טוב בהיררכיה החברתית לפגוש אותי. מתוך עשרים הדקות שהייתי שם, הוא דיבר בפלפון במשך כחמש עשרה; מכל הבן האדם שישב מולו, הוא ראה רק את הכובע (הזהות הדתייה) שלי; מכל הדברים שאמרתי לו, הוא שמע בקולו עצמו בלבד. באשר לעצמי, כלל אינני מצטערת שהלכתי. ראשית, לפחות ניסיתי, ושנית, לאורך הפגישה, לא איבדתי קשר ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר