כללי

תהילתו

סבא שלי מצד אבא היה מחסידי גור ולמרות שלא חי בתוך אותה קהילה רוב חייו, הוא נשאר מאד קשור אליה. אני, לצערי העמוק, מעולם לא הכרתי אותו, אולם גדלתי על ניגוניו. מישהו פעם אמר לי שהניגונים של חסידי גור הם פחות מנגינות מאשר מוראלים. אינני יודעת לומר אם זה נכון באופן כללי אבל בידי לאשר שה"אחד מי יודע" שלנו בליל ...

קרא עוד »

לציטוט 2

"אני מקריח באופן לא מדויק ולא סימטרי ובשום שלב אני לא מתכוון לגלח את הראש. אני חושב שבישראל יש את אחוז המתקרחים הגבוה ביותר שעושים כך. בעיני זו קרחת קשוחה, שמנסה להסתיר את הפחד, הקורבנות, הפסיביות, החולשה." חנוך פיבן, מוסף הארץ, 27 בינואר 2017, עמ' 74.

קרא עוד »

לציטוט 1

מולי ברחוב צעד איש זקן ובדיוק כאשר הוא עבר על ידי שמעתי אותי אומר דבר-מה לפלפון שלו ומיד עצרתי לצד הדרך על-מנת לרשום אותו, שיעמוד לי לעת הצורך. הנה המשפט: "המציאות וניסיון החיים שלנו ייעשו את שלהם ולאט לאט נמצא פתרונות."

קרא עוד »

כמה זמן

חזרתי למקום הטבעי שלי השכם בבקרים – ליד הכיור מכינה ארוחות עשר ועוד. לפעמים יוצא לי לעמוד שם שעה וחצי. ולפעמים, כמו הבוקר, אני משחררת אנחה ואומרת וואו, כמה זמן זה לוקח לי. רק הפעם ענה בן השבע: זה בגלל שאת משקיעה כל כך הרבה. ואתם אומרים: גברת, את לא צריכה לרשום כל פיפס שהילד אומר. אבל תודו, כמה פעמים ...

קרא עוד »

הלך לעולמו השכן הזקן

הרב זכריה בראשי (ז"ל) היה גר ברחוב שלנו, במרחק של כמה בניינים. קראתי עליו בעיתון אבל רק פעם אחת ראיתי אותו, זאת אומרת, אני מניחה שזה היה הוא. ראיתי איש זקן עוזר להיכנס לאוטו שלו איש עוד יותר זקן, עד כדי כך שהוא נראה פשוט שקוף. אני זוכרת את זה כי הבן הבכור שלנו נולד חודשיים לפני הזמן וקרוב לאחר ...

קרא עוד »

ברצינות

אבא שלי אמר לי פעם שאני לוקחת את החיים ביותר מדי רציניות (“You take life too seriously, cooki”). אני חושבת שהוא צדק. פעמיים, הוא צדק. בזה שאני לוקחת את החיים ביותר מדי רציניות, וגם באמירה הכללית המשתמעת – שאין לקחת את החיים ברציניות כל כך. ככל שאני גדלה בשנים, כך אני מצליחה להבין מה הוא ביקש ללמד. (אז רציתי לומר: ...

קרא עוד »

התמודדות

אישי נסע לדרום אפריקה כדי להיות קצת עם אמו ולתת לה תמיכה. הבנתי את הצורך שלו לנסוע אבל היה לי גם קשה עם זה, אני מודה (כזכור, הוא נסע די הרבה בחדשים האחרונים). בארוחת ערב, גם בן האחד-עשרה אמר כמה קשה לו שאבא נסע עוד פעם ושהוא מבין שסבתא שלו זקוקה לו "אבל ארבע ימים? זה כל כך מעט…" כמה ...

קרא עוד »

ילדים להעריך

החיים שלנו השתנו בחדשים האחרונים, מכל מיני סיבות, ואחת ההשלכות היא ירידה במספר המשתתפים ב"ארוחת הערב המשפחתית" היומית. בעצם, לא פעם, יוצא שאנחנו שלושה: שני הבנים הקטנים ואני. אני זוכרת בתור ילדה שמדי פעם, אבא שלי היה נשאר מאוחר בעבודה ואמא היתה יושבת אתנו כשהיינו אוכלים. יושבת אבל לא אוכלת. לאכילה היא היתה מחכה עד שאבא יחזור והם היו אוכלים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר