כללי

על פרידות והפרדות: מסע משפחתי לדרום אפריקה

נסענו לדרום אפריקה, אישי ואני והילדים, כי הבן הגדול אמור להתגייס באביב ואחר-כך, מן הסתם, לא נוכל לנסוע כל המשפחה ביחד לכמה זמן. אבל גם נסענו על-מנת להיות עם חמותי. היא מצדה החליטה להקדים ולערוך את טקס גילוי המצבה עבור חמי בזמן שאנחנו שם. מזה עשור לא ביקרתי בדרום אפריקה ולא ידעתי למה לצפות. כשנחתנו בשדה התעופה ביוהנסבורג, חצי ציפיתי ...

קרא עוד »

פוסט לסיום הלימודים

מדוע יש בית ספר אם יש דבר כזה חוגים? כך שאל אותי בן השבע (המסיים כעת כיתה ב' בשעה טובה). ומה כבר יכולתי לענות לו? שזול יותר ויעיל יותר להושיב שלושים-פלוס ילידם במקום אחד עם מורה אחת (שמתחלפת מדי פעם) במשך כמה שעות טובות ביום מאשר לארגן משהו אישי ומעשיר ומלמד יותר כמו הדבר הזה שקוראים לו חוגים. זה הכל. ...

קרא עוד »

הבעיה עם ספרים

בן ה-11 באמצע לקרוא הארי פוטר. פתאום הוא ניגש אלי ואומר: אמא, את יודעת מה הבעיה עם ספרים? את לא יכולה לברוח. עם סרט, למשל, אם זה מפחיד או משהו, אתה יכול לעצום עיניים או לרוץ החוצה. אבל עם ספר, אתה חייב להישאר ולקרוא כל מילה ומילה. עינוי.

קרא עוד »

ל"ג בעומר התשע"ז

בתי שאלה אחיה בן השבע איך היתה המדורה של הכיתה שלו. הוא ענה שהיה כיף אבל הבנים עשו הכל – "רצנו, גנבנו קרשים, הבאנו, שמנו על המדורה…." זה מדהים, כשחושבים על זה, כמה מהר הם מעקלים את התפקידים המגדריים, הרי אין הבדל פיזי בין הבנים והבנות בגיל הזה.

קרא עוד »

תהילתו

סבא שלי מצד אבא היה מחסידי גור ולמרות שלא חי בתוך אותה קהילה רוב חייו, הוא נשאר מאד קשור אליה. אני, לצערי העמוק, מעולם לא הכרתי אותו, אולם גדלתי על ניגוניו. מישהו פעם אמר לי שהניגונים של חסידי גור הם פחות מנגינות מאשר מוראלים. אינני יודעת לומר אם זה נכון באופן כללי אבל בידי לאשר שה"אחד מי יודע" שלנו בליל ...

קרא עוד »

לציטוט 2

"אני מקריח באופן לא מדויק ולא סימטרי ובשום שלב אני לא מתכוון לגלח את הראש. אני חושב שבישראל יש את אחוז המתקרחים הגבוה ביותר שעושים כך. בעיני זו קרחת קשוחה, שמנסה להסתיר את הפחד, הקורבנות, הפסיביות, החולשה." חנוך פיבן, מוסף הארץ, 27 בינואר 2017, עמ' 74.

קרא עוד »

לציטוט 1

מולי ברחוב צעד איש זקן ובדיוק כאשר הוא עבר על ידי שמעתי אותי אומר דבר-מה לפלפון שלו ומיד עצרתי לצד הדרך על-מנת לרשום אותו, שיעמוד לי לעת הצורך. הנה המשפט: "המציאות וניסיון החיים שלנו ייעשו את שלהם ולאט לאט נמצא פתרונות."

קרא עוד »

כמה זמן

חזרתי למקום הטבעי שלי השכם בבקרים – ליד הכיור מכינה ארוחות עשר ועוד. לפעמים יוצא לי לעמוד שם שעה וחצי. ולפעמים, כמו הבוקר, אני משחררת אנחה ואומרת וואו, כמה זמן זה לוקח לי. רק הפעם ענה בן השבע: זה בגלל שאת משקיעה כל כך הרבה. ואתם אומרים: גברת, את לא צריכה לרשום כל פיפס שהילד אומר. אבל תודו, כמה פעמים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר