ארכיון כותב: אומי לייסנר

על התורה ועל שוקולדים

    כשהיינו קטנים היינו מחכים בכיליון עיניים לחג שמחת תורה, אז היו מחלקים שוקולדים (וגם דגלים) בבית הכנסת. אולם, למעט האירוע השנתי הזה, כמעט ואינני זוכרת מהומה גדולה סביב הנושא של מתן ממתקים לילדים. בטח להורים בני הדור של הורי לא היו אותם סיבוכים והסתבכויות שמכניסים בנו כל יום שני וחמישי סביב הנושא של האכלת ילדים. בכלל, נראה לי ...

קרא עוד »

red hot mamas

הפוסט נקרא על שם קבוצה אמריקאית הפועלת לקדום זכויות נשים במנופאוזה. שמו רומז על גלי החום מהם עלולות נשים לסבול בתקופה זו של חייהן.  היום למדתי שהחודש שחלף הוקדש לערנות לנושא המנופאוזה.  לציון האירוע, דהיינו, סוף החודש ההוא, החלטתי להביא כאן לינקים לשני מאמרים העוסקים בנושא, אחד באנגלית, אחד בעברית. אך לפני כן ברצוני לומר כמה דברים: למען האמת, עד עכשיו, אני כמעט ...

קרא עוד »

מדוע להמשיך לצחצח שיניים?

            אני עושה את שוב: מביאה כאן דברי חברתי ועמיתי רות (פ) שהגיבה לפוסט קודם שלי כי הדברים דורשים עיון ודיון משלהם.  וכך היה: בפוסט הקודם הבאתי את דבריה של אליס מילר, אותם אני מביאה כאן בתרגום הנדיב של שירה:   "אקטיוויזם הוא שכר הדירה אותו אני משלמת עבור מגוריי על פלנטה זו."   בתגובה, ...

קרא עוד »

תמיד הכי אבהתי את חג הסוכות

      כשהיינו קטנות היינו מבלות ימים ולילות בקישוט הסוכה. שש בנות, שתי זוגות מספריים שתמיד הלכו לאיבוד, ושלל ניירות צבעוניים. אחותי הגדולה פקדה עלינו, הורתה לנו מה לעשות ואיך באיזה צבעים וצורות. בוקר ערב חג היתה אחת מאיתנו עולה על הסולם היחיד שהיה לנו והאחרות הצטופפו מתחת לרגליה, מוסרות את הפרחים, הפנסים מנייר, ארבעים ושתיים שרשרות הנייר מסודרים ...

קרא עוד »

חכמת אבות ובנים

      בני הלך היום למסיבת יום הולדת של חברה לכיתה. משבאתי לאסוף אותו סיפרתי לו שהגיע אלנו הביתה חברה טובה שלנו מדרום אפריקה, שהיא מאד אהובה עליו. הוא התאכזב על כך שאיחר לפגוש אותה. תיראה, אמרתי בקול אימהי שקול, אם היית בבית, היית מפסיד את המסיבה – You can't have your cake and eat it. האמת, אבא שלי ...

קרא עוד »

קריאה למרד נגד הדרישה למכתבי המלצה

    היום גילתי שעבר המועד להגשת מועמדות למלגת פוסט-דוק אחת שחשבתי לנסות.  אינני יכולה להתכחש לכך שבמידה מסוימת נתתי למועד הזה לעבור וזאת על אף הרצון שלי לקבל את אותה המלגה.  למה? למה? למה? עשיתי את זה לעצמי?  ואל תאמרו לי מהפחד להיכשל. אני למידת כישלונות. זה גם לא מזיז לי ליפול בדרך כלל. אני מודעת לכך שכדי להצליח ...

קרא עוד »

פוסט צומ-אתיק סטרס סינדרום

          מדהים אותי איך 24 שעות (בעצם, יותר קרוב ל-26 יוצא תמיד) כל כך מפריעים לסדר היום של הבן אדם ואף עלול להוציא אותה מדעתה. לי זה תמיד גרוע דווקא ביום שאחרי. הצום עצמו נוטה לעבור לי ככה, די בסדר. אני רעבה, אך לא הרבה יותר ממה שאני בדרך-כלל בבית הכנסת. רק אחרי הצום מגיע הכאב ...

קרא עוד »

לקחים שלמדתי ביום כיפור

          סוף-סוף גליתי איך ללבוש בגד לבן יום שלם מבלי שאנחית עליו אף כתם אוכל.                               *          *          *   במנחה הלכתי למניין נשים. היה מרגש מאד לשמוע בקול אישה ויאמר ה' סלחתי כדבריך. כבר הצלחתי לדמיין לעצמי לא עוד גבר עם זקן לבן אלא אישה, אפורת שער, פנים נעימים וחזקים ורחמניים כאחד, קצת כמו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר