ארכיון כותב: אומי לייסנר

מיוזיקה

אמש היינו בקונצרט פתיחת עונת הפילהרמונית, בניצחונו של זובין מהטה. מה שאני מתקשה לעקל בקונצרטים מן הסוג הזה הוא הכלל שלא לזוז ולא להזיז, לא את הרגליים, לא את הידיים, לא את החזה ולא את המותניים. אלא שדרך הטבע של מוסיקה טובה היא להביא לידי תזוזת הגוף ולעתים דרוש מאמץ של ממש על-מנת לרסן את האיברים. אני נזכרת בקליפ שראיתי ...

קרא עוד »

המשך של אותו רעיון

הלכתי לאסוף את הבן הקטן וחבר משיעור שחייה. כיסיתי את עצמות הכתפיים הקטנות שלהם במגבות ושפשפתי להם בידיים. "אוי, זה נעים," אמר החבר. "נו, אמרתי לך," אמר לו בני בסיפוק, "I told you I have a cozy Mom!" "לא, לא אמרת…" ניסה השני למחות אבל מאוחר מדי. הכינוי כבר תפס חזק. אני אמא מחממת, ויש לי ילד מהמם.

קרא עוד »

יום כיפור תשע"ו

בתפילת מנחה התייצבתי ליד הדלת על-מנת ליהנות מזרם האוויר בעוד בני הקטן מצא לו חבורת ילדים בני גילו והם שיחקו שם, נכנסו ויצאו מבית הכנסת בעודם צוחקים. רק לשנייה הוא הפסיק בכל פעם על-מנת לתת לי חיבוק. "זאת אמא שלי," הסביר לחברה לפני ששוב תפס תאוצה. תודה אלקים.   הנה "אבינו מלכנו" של ברברה סטרייסנד. לו רק היינו משמיעים אותו ...

קרא עוד »

לומדים לשחות

הנה עוד זכרון מהשנה שעברה: הלכתי לבריכה לאסוף את הבן חמש משיעור שחיה. כשהגעתי, ראיתי אותו ועוד בן יחד עם שתי בנות בנות גילם עומדים בשורה בקצה הבריכה, עומדים לקפוץ אחד אחרי השני, על-פי הוראת המורה. רק שהבן שלי לא ממש עומד. הוא רוקד. קופץ הצידה, קופץ אחורה, דומה במיוחד לדמות בסרט ישן, ולא יכולתי אלא להתפקע מצחוק. זה מזה ...

קרא עוד »

זוהי רק ההתחלה

הבן הקטן שלנו מתחיל היום כיתה א'. שאלנו אותו איך הוא מרגיש. הוא אמר, "אני יודע. אני יודע שהיום הראשון יהיה כיף ושהיום השני יהיה כיף אבל אחרי זה, כבר לא יהיה כיף." אוי. שאלתי אותו אם מישהו סיפר לו את הדברים האלה (ברור שחשדתי באחיו הגדולים) אך הוא ענה לי, "לא, הבנתי את זה בעצמי." וכולנו שחררנו אנחה כבדה ...

קרא עוד »

לקראת הטיסה האחרונה

משהו כמו שבע שנים לא התקרבתי לאווירון ופתאום אני טסה לחו"ל פעמיים בתוך שלושה שבועות (כי מיד אחר החופשה בברצלונה, היה לי כנס בבלגיה). אני לא יכולה לומר שלא פחדתי לטוס לחו"ל. פחדתי. בטיסה האחרונה חזרה לארץ, רק עליתי על המטוס וניגשה אלי סבתא חמודה והודיעה לי שלצערה הרב, זכיתי לשבת במקומה בביזנס, כי אין לה דרך אחרת לשבת עם ...

קרא עוד »

תודות למיכאלאנג'לו

  "Lord, grant that I may always desire more than I can accomplish." היום נתקלתי באמרה הזאת שמיוחסת למיכאלאנג'לו. נדמה לי שהיא אמורה לסמל תקווה אינסופית אולם בפועל היא הזריקה לי מנה יפה של דיכאון ישר לווריד. כי זה בערך קורות החיים שלי.  מלא רעיונות מעולים שמעולם לא הצלחתי ליישם ובמידה וכן הצלחתי, הם נכשלו. כלומר, אני נכשלתי.

קרא עוד »

מתגעגעת

החלק הכי נחמד בקרוז היה שלושת הימים שלנו בברסלונה לאחר מכן. על ההגעה, כמה צעדים מן הדירה ששכרנו, מצאנו אתר תיירות. לא ידענו מה זה. הדבקנו את הילדים למסך טלוויזיה דוברת ספרדית והלכנו לברר. הוא נקרא Palau or Palacio Güell , ארמון שבנה Antoni Gaudi עבור פטרונו, Eusebi Güell. יאללה, כולם באים! מכל האנשים שלא ציפיתי לפגוש בברסלונה, היו אלה הוריי, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר