ארכיון כותב: אומי לייסנר

המשך

במהלך הערב הקרינו סרט (איך לא) ובו צילמו את הילדים עצמם וכל אחד היה צריך לומר על מה הוא מודה לה'. אחד הילדים הודה לה' על הדתיות. וואלה, חשבתי, אף פעם לא חשבתי על זה. וכשאני חושבת על זה, אני אפילו יכולה להניח שלו נולדתי לא-דתייה לא הייתי לדתייה. אני שמחה שאני כן. גם אני מודה על הדתיות. 

קרא עוד »

לא ציפיתי לבכות

מסיבת סידור של הבן הקטן ולא ציפיתי לבכות. ואל תגידו: בטח, מה חשבת, הילד האחרון וזה. אין לי סנטימנטים במיוחד בכיוון הזה ונראה לי שבכיתי בשביל הילד הזה באותה מידה בה בכיתי עבור אחיו. זה פשוט מרגש מאד לראות ילדים קטנים מתפללים, לבריאות, לביטחון, לשלום. ואת אומרת אמן עם כל הכוח שיש ועם כל הייאוש.

קרא עוד »

אבלות

יצא ודיברנו על הוריי. נזכרנו עד כמה הם חלו, כמה זמן סבלו. אבל לפחות הם חלו וסבלו ביחד, ניסיתי להתנחם. והם היו בארץ, וכולנו היינו כאן לטפל בהם. והנה, לא יכולתי שלא להזכיר לעצמי בכאב: בכל זאת שניהם היו לבד כשהם מתו. ואז אמרה לי בתי, תראי, אמא, אפילו אם הייתם שם לידם הם היו מתים לבד. תראי כמה חכמה ...

קרא עוד »

יראה

תִּיְּרָה בִּי, אָמַר לָהּ מָה? אָמְרָה לוֹ הֲרֵי הוּא חָלָה אָז מְאֹד מְאֹד וְצָרַב לָהּ לִשְׁמֹעַ תִּיְּרָהּ בִּי, הִמְטִיר בָּהּ לֹא! אָמְרָה לוֹ הָרֵי הִיא יֵרְאָה וְלוֹ לֹא נוֹתָר אֵלָא לָמוּת לְבַד.

קרא עוד »

זאת ועוד

אתמול בערב, לבן העשר היה חוג. קרוב אלנו ובכל זאת יצאתי מהר אחריו מן הבית בהצעה ללוות אותו. הוא חייך כשראה אותי והכניס את ידו לידי ואמר כמה הוא אוהב את ההרגשה הזאת, של להיות בטוח ("to be safe"). אני אוהב את זה אפילו יותר מלגו חדש, כך אמר לי, ואת יודעת כמה אני אוהב לגו חדש. אוי, חמוד שלי, ...

קרא עוד »

אוקטובר 2015

בָּרַדְיוֹ אוֹמְרִים יֵשׁ חֲשָׁשׁ לַשִּׁטְּפוֹנוֹת הַכֹּל יוֹדֵעַ שֶׁדָּם הַכַּוָּנָה הַחֲשָׁד בַּאֲוִיר כֹּה כָּבֵד   בַּסַּכִּין נִתַּן לְחָתְכוֹ אַף הַכְּלָבִים שׁוֹתְתִים בַּפַּחִים נִרְאִים כַּתַּנִּים הַשֶּׁכֶם בַּבָּקָר יָצְאָה בִּתִּי לִקְנוֹת לַחַמָּנִיָּה מִן הַמַּכֹּלֶת רָאֲתָה אָדָם מַפְחִיד וּמִיָּד אַחֲרָיו אֶנְחַת רְוָחָה שׁוֹטֶרֶת שׁוֹלַחַת צְּרָחוֹת אֲיֻמּוֹת לְעֶבְרוֹ עָמִיייייייייי לָקַחְתָּ סוודר?

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר