ארכיון כותב: אומי לייסנר

על פרידות והפרדות: מסע משפחתי לדרום אפריקה

נסענו לדרום אפריקה, אישי ואני והילדים, כי הבן הגדול אמור להתגייס באביב ואחר-כך, מן הסתם, לא נוכל לנסוע כל המשפחה ביחד לכמה זמן. אבל גם נסענו על-מנת להיות עם חמותי. היא מצדה החליטה להקדים ולערוך את טקס גילוי המצבה עבור חמי בזמן שאנחנו שם. מזה עשור לא ביקרתי בדרום אפריקה ולא ידעתי למה לצפות. כשנחתנו בשדה התעופה ביוהנסבורג, חצי ציפיתי ...

קרא עוד »

ההיית או חלמתי חלום

אמש הגיעה אמא לביקור. ישבנו ביחד באוטו הכתום שלה, זה שהיה לה כשהייתי ילדה, ונסענו ברחובות הקרובים לבית שלנו ביוהנסבורג. אחר-כך התיישבנו זו לצד זו בקולנוע כלשהו והחזקתי לה את היד, עם האצבעות המטולטלות שלה. את פניה ראיתי בבירור בחושך ואמרתי לה כמה כיף להיות ביחד והיא אמרה כן ואז התחלתי לבכות, כי שתנו ידענו שהיא כבר לא בחיים ואני ...

קרא עוד »

לב חדש

כחלק משנת החינוך הביתי של בתנו, היא התנדבה עם קבוצה של ילדים עם סינדרום דאון ונקשרה אליהם מאד והם אליה. אתמול, כשהגיעה, כך סיפרה לי, ניגש אחד הילדים אליה בחיבוק ענק. "אמא," היא ניסתה שאבין, "לקבל חיבוק מהילד הזה זה כמו לקבל לב נוסף." אחר-כך היא הוסיפה: "אשרי ההורים שלו." אשרי גם אנו.

קרא עוד »

פוסט נוסף לסיום הלימודים

מסיבת הסיום של כיתה ב' היתה בעצם מסיבת סיום ספר בראשית. מכל מסיבות הסיום שנכחתי בהן, זו היתה הקסומה מכל. הילדים עמדו על הבמה ושרו בקולם עצמם – בלי טייפ שלא נותן לך לשמוע אותם. הם שרו רשומות של שמות, מאדם הראשון ועד דוד מלך ישראל. הם שרו שמם של ספרי התנ"ך, מבראשית עד דברי הימים. והם דיקלמו פסוקים, בפתיח ...

קרא עוד »

פוסט לסיום הלימודים

מדוע יש בית ספר אם יש דבר כזה חוגים? כך שאל אותי בן השבע (המסיים כעת כיתה ב' בשעה טובה). ומה כבר יכולתי לענות לו? שזול יותר ויעיל יותר להושיב שלושים-פלוס ילידם במקום אחד עם מורה אחת (שמתחלפת מדי פעם) במשך כמה שעות טובות ביום מאשר לארגן משהו אישי ומעשיר ומלמד יותר כמו הדבר הזה שקוראים לו חוגים. זה הכל. ...

קרא עוד »

הבעיה עם ספרים

בן ה-11 באמצע לקרוא הארי פוטר. פתאום הוא ניגש אלי ואומר: אמא, את יודעת מה הבעיה עם ספרים? את לא יכולה לברוח. עם סרט, למשל, אם זה מפחיד או משהו, אתה יכול לעצום עיניים או לרוץ החוצה. אבל עם ספר, אתה חייב להישאר ולקרוא כל מילה ומילה. עינוי.

קרא עוד »

ל"ג בעומר התשע"ז

בתי שאלה אחיה בן השבע איך היתה המדורה של הכיתה שלו. הוא ענה שהיה כיף אבל הבנים עשו הכל – "רצנו, גנבנו קרשים, הבאנו, שמנו על המדורה…." זה מדהים, כשחושבים על זה, כמה מהר הם מעקלים את התפקידים המגדריים, הרי אין הבדל פיזי בין הבנים והבנות בגיל הזה.

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאומי לייסנר