ספרות חיפאית חדשה סופר ומשורר
בדיקה פסיכיאטרית במיון
שם החולה : נועם שדות.
מצב הכרה : מלא.
עירנות : עירני.
מוטוריקה : לפעמים מגרד בראש. ראיתי אותו מחטט באף.
ארגון המחשבה : לוגיקה חסרה. שטף מצומצם. נפח מצומצם. קונקרטיות. בלגן.
תוכן המחשבה : מחשבות שווא של טמטום.
לסיכום :
חושב שכל הפסיכיאטריה היא מדע לא מדוייק. מאמין ש"דפקו" לו כדורים שהרדימו אותו אבל נראה עירני. לא זקוק לאישפוז כרגע. נראה שזקוק לטיפול תמיכתי.
למרות שזו לא ספרות, בפרגמנט הזה משולה כל התורה כולה : כיצד החברה שלנו נשלטת על ידי גורמים כוחניים שמאיימים לשבור אנשים חלשים, ואני אומר, תתחזקו, חברה, אזרו כוחות, ותנו להם בראש, כי מה שבאמת חשוב, הוא לא להישבר.
לא להישבר וגם לדעת שהחלש ברגעים מסויימים מעפיל על החזק, וכמה טוב לזכור את אותם רגעים בהם מראים בטלוויזיה אנשים משכונות מצוקה שנהיו קציני צבא או פרופסורים. אני אומר, כל עובדת סוציאלית שאומרת שמטרת העובדים הסוציאליים היא לעזור, לחבק, לעטוף היא שקרנית. מטרת הפרט הוא להיות עובד סוציאלי כדי להרוויח משכורת, ולעבוד ולעשות דוקטורט כדי לעטוף אחרים.
ולסיכום אומר רק זאת : לכל אחד יש מניע. משהו מניע את הפסיכיאטר, למה מכל מקצועות הרפואה בחר לנתח התנהגויות של אנשים. ואני אומר : זו שאלה למחקר. מדוע רופאים בוחרים בהתמחות פסיכיאטרית על פי פרופיל פסיכולוגי שלהם. גם זה חשוב.
שבוע טוב.
אם כך, האם העובדים הסוציאליים מיותרים?
מי? ואיך? צריך לדאוג לאנשים חלשים, או מוחלשים?
יש משהו בדבריך נועם יקר והרי כבר אמרו לפנינו
רופא רפא את עצמך ובכל זאת…