מקום מוצל וקריר
  • חבצלת שפירא

כאבי מחזור

בשיפולי בטני מתנחשלת שלהבת צורבת, חומהּ מקפיא את דמי. פקעת של אנרגיה, שלשלאות ברזל מתפתלות בתוך הרוך, שיניים נוגסות בי, קיפולים נפרשת מטפחת ענקית ומתכווצת לאגרוף. פעימות הלב יורדות אל מתחת לטבור נושא ונשוא מתערבבים ואני מגיעה אחרונה, מתנשפת אוחזת את הצד.

קרא עוד »

מים: שיר ושישה סיפורים

בחלומותיי תמיד המים עליונים ותחתונים גשם על החוף גשם על הים מים עושים אהבה עם מים טיפות מתוקות נבלעות בגדול המלוח מותירות מכתשים קטנים בחול מים צלולים מים עכורים מתנגשים על הגבול אני שוחה בין הנקי למלוכלך מים כחולים, מים ירוקים, חומים, אפורים בעורקיי זורמים מים מלוחים ומתוקים אפשר לצלול ולצלול ולצלול אין להם קרקעית ואני כולי מים בלי צורך ...

קרא עוד »

אנגלית

הָיְתָה לִי שָׂפָה שֶׁנָּתְנָה לִי אִמִּי וְנָתְנוּ לִי אֲבוֹתַי וְהָרוֹכְלִים בַּשּׁוּק הָיְתָה לִי שָׂפָה שֶׁנָּתְנָה לִי עֲבוֹדָתִי וְנָתְנוּ לִי אַהֲבוֹתַי הָיְתָה לִי שָׂפָה שֶׁנָּתְנָה לִי לֵדָתִי וְנָתְנוּ לִי צְרִיחוֹתַי הָיְתָה לִי שָׂפָה שֶׁנָתְנוּ לִי הַשָּׁנִים וּשְׁגִיאוֹתַי וּשְׁתִיקוֹתַי   וְהָיְתָה לִי אַהֲבָה. עַד כַּמָּה אָהַבְתִּי? לְמַעַן אַהֲבָתִי הִתְנַעַרְתִּי מִמִּלִּים וִתַּרְתִּי עַל מְקוֹמִי הָיִיתִי מוּכָנָה לִהְיוֹת זָרָה בְּתוֹךְ בֵּיתִי. בְּתוֹךְ מִטָּתִי. בְּתוֹךְ ...

קרא עוד »

אני רק שאלה

אני רק שאלה. מי מה מתי איפה איך למה למה למה אני חוזרת תקליט מקולקל כי אני רק שאלה. הקולטנים שלי רגישים לכל היסוס, שלוש נקודות או קו עקמומי בסוף משפט. יש שמנסים להיות עזר כנגדי בדמות תשובות: הדתות והמדעים והספרים הקדושים מבטיחים ניסים ונפלאות כה ניסיים ופלאיים שיִפטרו אותי מעצמי אבל אני, עדיין, רק שאלה. אני יודעת שאפשר רק ...

קרא עוד »

מוות במשפחה

זֶה קוֹרֶה כָּל יוֹם. אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת זֶה מִבַּחוּץ. הַגּוּפִים הַצְּפוּפִים – שֶׁיִּכָּנְסוּ לַפְרֵיְם – לֹא נוֹתְנִים לִפֹּל. זוֹ מַגֵּפָה, הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת מְרַסֶּקֶת תְּחִלָּה אֶת הֶחָלָל שֶׁבֵּין הָאֵיבָרִים אַחַר כָּךְ אֶת זֶה הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹר אֵין לָדַעַת הֵיכָן תַּכֶּה. אֵין לָדַעַת הֵיכָן הִכְּתָה: הַנִּפְגָּעִים מֻחְזָקִים זְקוּפִים כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם שֶׁלֶד מֻקָּפִים בְּעִוָּרוֹן.

קרא עוד »

שמיכה

היה צפוף ובמרכז היה חלל עצום רֵיק   כשהיה קטן היה בא אלי מכסה את עיניי ואומר אבא תנחש מי   העמידו אותי ונתנו לי מילים לקרוא עתיקות וקראתי את המילים   ואיך אביט שוב בעצים ומה לי ולאֵל אחר או כזה אל חלוש, אל אכזב, אל רזה   האתים. היה חם ורעדתי.   אני מנסה לקרוא לו אבל הוא ...

קרא עוד »

עור

"היד הכותבת היא היד הכואבת" (גיליה בר לוי) מה קרה לך ביד, שואלים, זאת כווייה? התקרבת מדי לאש? באיזו אש נשרפת, רוצים לדעת, זה כאב? מה קרה לך ביד? הכיש אותך נחש? שרט אותך חתול? או נאבדת ביער, ומכשפה קיללה אותך, עשתה לך עין הרע. מה קרה לך ביד. אולי היית יותר מדי בשמש? או שהגשם, כמו שֶׁמים עושים, שטף ...

קרא עוד »

תחילתו של תום

 תּוֹם נוֹלַד בְּלֵיל עֲרָפֶל. הֶעְפַּלְתִּי אָז בַּכְּבִישׁ הָעוֹקֵף אֲבָל תּוֹם לֹא הִתְבַּלְבֵּל וְיָצָא כְּמוֹ נְמִיָּה הֵגִיחַ מֵבִין הַשֵּׁיחִים וְקָפָא פָּעוּר כֻּלּוֹ מוּל הַפָּנָסִים שָׁקוּף וְרִירִי וְדָמִי, הַהַתְחָלָה שֶׁל גּוּף עֵירֹם הָרְקָמוֹת הַחֲשׂוּפוֹת וְהָאוֹר פִּלֵּחַ אֵיזוֹ צְעָקָה בְּפָנָיו כְּמוֹ חַיָּה קְטַנָּה עֵינָיו נָצְצוּ קְפוּאוֹת וּשְׂעִירוֹת, כְּמוֹ גּוּר רְצִינִי הִתְנַשֵּׁף. תּוֹם חָצָה אֶת הַכְּבִישׁ כְּמוֹ חוֹלֵד אוֹ שָׁפָן וְנֶעֱלַם בֵּין הַסְּלָעִים. אֲבָל ...

קרא עוד »

אחרי היום הארוך בשנה

כְּכָל שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים וּמִתְקַצְּרִים, הַשְּׁתִיקוֹת הוֹלְכוֹת וּמִתְאָרְכוֹת. בַּחשֶׁךְ רוֹאִים: לֹא נוֹתַר לָנוּ דָּבָר לוֹמַר זֶה לְזֶה. מְשֻׁעְמָמִים, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִישֹׁן מֻקְדָּם; שְׁנָתֵנוּ קְטוּעָה, מְקַרְטַעַת צוֹלַעַת וּמֻתֶּשֶׁת. אֲנַחְנוּ חוֹלְמִים עַל מְקוֹמוֹת יָפִים, הָרִים וּמַפָּלִים; אֲנַחְנוּ יְשֵׁנִים הַרְבֵּה, בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן. זֶה לֹא עוֹזֵר.

קרא עוד »

שארוּת

אני כורכת את הצעיף שלךְ סביב צווארי, ובימים קרים יותר חובשת את הכובע שלך ועונדת את הכפפות שלך. אני מאזינה לאלבומים שלך: ראוול, שופן. כותבת על הניירות שלך. לובשת את השמלה שלך. מתעטפת במעיל שלך, והוא גדול מדי ולא מחמם. אני קוראת בספרים שלך, כלומר את זה שהכתבתְ ואת אלו שישבו אצלך על המדפים. חלקם כה סתמיים, ודאי נשארו שם ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחבצלת שפירא