מקום מוצל וקריר
  • חבצלת שפירא

מקלחת

כמו בסרטים אני עוצמת עיניים מתחת לשצף המים מכירים רק כיוון אחד האצבעות מתקמטות, האדים חמים הנקבוביות נפתחות, הסבון רך טיפות על הווילון, טיפות על הרצפה. תראי, סבתא, אני ושכמותי אף פעם לא חששנו. תמיד נכנסנו בצעד בטוח נעמדנו מתחת לטוש בנחישות של חלוצים מעולם לא עלה בדעתנו להחסיר פעימה לעצור נשימה כשאנו מסובבים את הברז האדום. סבתא, סליחה.   ...

קרא עוד »

[התנועה היא חיינו]

התנועה היא חיינו, ובשעה ששקיעת השמש דוהה והולכת והפס הוורוד מעל האופק מחשיך ומעליו העננים כהים ומעליו התכלת עמוקה וחרמש הירח דק כלענה ואורות החשמל עולים על גדותיהם (לא בכל מקום, לא בשדות הדוממים הריקים מאדם) ושיחות הטלפון הופכות נמהרות והרמזורים מתחלפים מירוק לאדום והנהגים מצייתים – בשעה הזאת מישהו משעין ראש עייף על החלון כפול הזגוגית בקרון הרכבת, בקומה ...

קרא עוד »

[אבי קם]

אבי קם בשעת העורבים. הם קוראים אליו מן החלון, צרודים ולו לא אכפת. אבי מכין: כריכים, סלט, תה. בקרוב ייסע לבית החולים. השמים פסים ורודים. אבי רחוק עכשיו, מקרקש במטבח. באור אפור מגשש דרכו בין ניקור לניקור. אבל כשאבי משתין, הוא משתין לתוך האסלה ומוריד את המים מיד. אחר כך הוא יוצא לחצר נוטל את המעדר וחופר בחול בורות קטנים ...

קרא עוד »

כל האהבות גוססות

כל האנשים טיפשים כל המים עכורים כל הצמחים קוצניים כל הכלבים נושכים כל הערים מכוערות כל הכבישים פקוקים כל האוויר מזוהם כל האוכל מקולקל כל הרהיטים שבורים כל הקירות סדוקים כל הביובים סתומים כל החנויות סגורות   כל האהבות סגורות, סתומות, עכורות, קוצניות נושכות, מכוערות, סדוקות, מזוהמות פקוקות, מקולקלות, טיפשות, שבורות.   כל האנשים מתים.    

קרא עוד »

[איננו מתגעגעות]

איננו מתגעגעות לאלה שלא נולדו ועוד פחות מכך לאלה שכלל לא נֶהרו. הרי גם ככה אנחנו יותר מדי גודשות את הבתים זולגות לרחובות מצטופפות על האספלט הרי גם ככה כבד לנו כבדה אנחת האדמה, כבדה אנחת הגוף כבד עול הקיום על כתפינו, ואנו סוחבות אותו, סוחבות אותנו מחדר לחדר מיום ליום משנה לשנה אחוזות קנאה באלה ששפר עליהם ולא נולדו. ...

קרא עוד »

חן

נשרים ומקומות שהולכים אלינו וילדים שמתבוננים באמצע מן השקט חלמתי שאמי יולדת את בתי והיא מלוכלכת ולמרות זאת היא מדברת ולכן איני יכולה לוותר עליה. חלמתי שאני רואה הכול, את הדברים כפי שהם ובנֵי האצולה לא מלגלגים יותר ולמרות זאת האוויר מתמלא חמאה. והחורים נוזלים עכשיו והנוזלים מגירים דבש סמיך שחור ולבתי התינוקת שער דבש ועיני ספיר משובצות לינולאום. אבל ...

קרא עוד »

[אנחנו נעים]

I אנחנו נעים   בין תשוקת המוות שלי לתשוקת המוות שלךָ   נעים מאוד   II סַפֵּר לי איך הדם היה מדבר אליך איך הבטיח לגנוב למענך ממתקים והביא רק גבישי מלח   III דברים זזים אצלי בַּמטבח בְּשקט. בשקט בשקט (בעדינות מתכתית) זזים אצלי דברים בַּמטבח.   2004

קרא עוד »

[בלב]

מִי שבֵּיתהּ נטוע עמוק בלב ים מוגנת מאש. מי שביתה שתול על מים גלים נחבטים בחלונה זריחות ושקיעות על אופק שטוח הַבְּעֵרָה לא תגיע אליה לא תאחז באבנים לא תתפשט בשדה קוצים היא בטוחה היא יכולה לישון בשקט לצלילי ההלוך ושוב של העולם.   מי שרואָה את האש מרחוק יודעת שיש רצועה של חושך לפניה, ולפיכך זמן לארוז את מה ...

קרא עוד »

שפת אם

שְֹפָתָהּ שֶׁל אִמִּי הִיא לְשׁוֹנִי הַיְּחִידָה עוֹבֶרֶת עַל הָאֹדֶם שֶׁל שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב, מַבְהִיקָה קְמָטִים מִתְנַדְנֶדֶת נְבוֹכָה, בּוֹלַעַת רֹק, קְטוּעָה מַתִּיזָה, מְלַעְלַעַת   לָשׁוֹן עַתִּיקָה הִיא לְשׁוֹנִי מְמוֹלֶלֶת בְּפִי מִלִּים כְּרוּתוֹת, זְקֵנָה, שַׁכְחָנִית וְאִטִּית כְּבָר שְׁלוֹשִׁים שָׁנִים כִּמְעַט מְנַסָּה לִלְמֹד עִבְרִית וְעוֹדָהּ מְגַמְגֶּמֶת, כְּבֵדָה כְּגֶדֶם   מִתְבַּלְבֶּלֶת, לֹא מַשְׁלִימָה מִשְׁפָּטִים, עוֹלָה-יוֹרֶדֶת, אֲפַרְפָּרָה כְּחַיַּת יָם עָבָה וּמְרִירָה, לְשׁוֹנִי גּוֹסֶסֶת וּמִלּוֹתֶיהָ מֵתוֹת.   ...

קרא עוד »

[שם של פרח]

כְּשֶׁנּוֹלַדְתִּי נָתְנוּ לִי שֵׁם שֶׁל פֶּרַח. זֶה הָיָה מִזְּמַן. רַחֲמָהּ שֶׁל אִמִּי הִתְכַּוֵּץ מֵאָז גַּם הַבֵּיצִיּוֹת פּוֹחֲתוֹת וְהוֹלְכוֹת זָוִיּוֹת הָעֵינַיִם מַצְמִיחוֹת מְנִיפָה עֲדִינָה כְּמוֹ זוֹ שֶׁקָּנְתָה פַּעַם בְּבַּנְגְּקוֹק מֶשִׁי סָגֹל מְצֻיָּר בַּיָּד כְּתָמִים מְהִירִים, אֲפֹרִים וּלְבָנִים שֶׁמִּתְלַכְּדִים לְפֶתַע וְהוֹפְכִים לְזוּג סַחְלָבִים.

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לחבצלת שפירא