מקום מוצל וקריר
  • חבצלת שפירא

מוות במשפחה

זֶה קוֹרֶה כָּל יוֹם.

אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת זֶה מִבַּחוּץ.

הַגּוּפִים הַצְּפוּפִים – שֶׁיִּכָּנְסוּ לַפְרֵיְם

לֹא נוֹתְנִים לִפֹּל.

זוֹ מַגֵּפָה, הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת

מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת

מְרַסֶּקֶת תְּחִלָּה אֶת הֶחָלָל שֶׁבֵּין הָאֵיבָרִים

אַחַר כָּךְ אֶת זֶה הַמַּקִּיף אֶת הָעוֹר

אֵין לָדַעַת הֵיכָן תַּכֶּה.

אֵין לָדַעַת הֵיכָן הִכְּתָה:

הַנִּפְגָּעִים מֻחְזָקִים זְקוּפִים

כְּאִלּוּ יֵשׁ לָהֶם שֶׁלֶד

מֻקָּפִים בְּעִוָּרוֹן.

תגובה אחת

  1. נורית פרי

    כל כך עצוב וכל כך נכון…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחבצלת שפירא