מקום מוצל וקריר כותבת
אני מתעוררת לצלילי האזעקה של עשרות משימות:
לבשל, לכבס, לטפל, לגהץ. ללכת
לבנק, לדואר, לעירייה. לפרנס. לדאוג. לאכול, לשתות, להקיא, לאהוב.
לכרות בור וליפול בו.
לשמוע. להקשיב. לראות. לשים לב
בכל מקום שאני.
לקפל אותו היטב, מעומלן ומבושם
ומנוגב, שלא יטפטף, שלא יכתים
את הארנק, השפתון, המשקפיים, המפתחות.
לבי בא אתי לכל מקום, אבל הוא מקופל ושמור היטב
ולא מפריע.
וגם אני לא. עושה מה שצריך
משלמת בזמן
מבטיחה שאשאר
בשעה שבראשי שועטות אלפי רגליים.
בלילות אני מאוהבת בהרים וביערות
ובימים אוכלת בבהילות, שותה קפה חם מדי
להישרף, להתמלא, להצר את המקום
לקול שקורא לי