מקום מוצל וקריר
  • חבצלת שפירא

העיר והים

1

כְּשֶׁהָעִיר נִתְקֶלֶת בַּיָּם

אֵין לָהּ לְאָן לְהִתְרַחֵב

הִיא עוֹצֶרֶת

אֲבָל נִשְׁמָתָהּ יוֹצֵאת אֵלָיו

וְרוּחוֹ נוֹשֶׁבֶת בָּהּ

עַל הַסַּף

הֵם עוֹשִׂים אָהֲבָה

בִּקְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת

 

הָעִיר קָשָׁה

הַיָּם רַךְ

אֶבֶן וּבֶּטוֹן, הִיא אֲטוּמָה וּמוּצָקָה

וּפְרוּצָה לְכָל רוּחַ

הוּא שׁוֹטֵף לְתוֹכָהּ

מְשַׁקֵּף אוֹר וְחֹשֶׁךְ, מָלוּחַ

הִיא מָרָה, מַבָּטָהּ מֻפְנֶה פְּנִימָה

הוּא מְשַׁלֵּחַ בָּהּ לְשׁוֹנוֹתָיו

מִתְרַחֵב, מִתְנַפֵּץ לְתוֹכָהּ

הִיא מְכַרְסֶמֶת בּוֹ

הוּא מְלַחֵךְ אוֹתָהּ

עוֹד מְעַט וְיִבָּלְעוּ

 

 

2

כְּשֶׁהָעִיר נִתְקֶלֶת בַּיָּם

אֵין לָהּ לְאָן לְהִתְרַחֵב

אֲבָל הַתְּנוּעָה הַפְּנִימִית דּוֹחֶפֶת אוֹתָהּ

לִזְרוֹעוֹתָיו

הִיא מַמְשִׁיכָה

צוֹלֶלֶת לְתוֹכוֹ

 

כְּשֶׁהַיָּם נִתְקַל בָּעִיר

הוּא מִתְקַפֵּל

הוֹלֵם בָּהּ, מִשְׁתַּבֵּר

עַל שְׁעָרֶיהָ הַמְּמָאֲנִים

 

הִיא שׁוֹלַחַת רָצִים

סִירוֹת וּמְזָחִים

לִרְאוֹת הֲקַלּוּ, קָרְבָּנוֹת

לְפַיֵּס אֶת זַעֲמוֹ

הַשָּׁלֵו

 

בְּשָׁעָה שֶׁבָּעֹמֶק הוּא שׁוֹלֵחַ שׂוֹחִים

מְעַרְבּוֹלוֹת וְאָצוֹת וְדָגִים

לְכַרְסֵם בָּהּ

לְהַכְנִיעַ אֶת יְסוֹדוֹתֶיהָ

לְמוֹטֵט, לְהַטְבִּיעַ, הַיָּם חַיָּב

לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ

 

2014

 

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לחבצלת שפירא