שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה

יַרְקָנִים שָׁרִים מַרְכֻּלְתָּם. דּוּכָנִים מְבָרְכִים קוֹנָם, אֲנִי טוֹבֵל יַדָי בְּהַר פִּלְפֵּלִים לוֹהֵט, בְּעַגְבָנִיּוֹת מַאֲדִימוֹת מִבֹּשֶׁת הַמִּשּׂוּשׁ. לְחָיֶיךָ מִתְחַמְּמוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ כְּשֶׁאַתָּה מִתְקָרֵב בְּמוֹרָד הַשּׁוּק. זְקָנְךָ וּשְׂעָרְךָ שֶׁהִלְבִּינוּ הַרְבֵּה טֶרֶם זְמַנָּם מַנְמִיכִים בִּקְלִּילוּת אֶת מְשׁוּכוֹת הַשָּׁנִים לִפְנֵי רַגְלָיו הַקְּצָרוֹת שֶׁל זִכְרוֹנִי. הַהַכְחָשָׁה מְצַיֶּתֶת כְּכֶלֶב מְנֻסֶּה, שׁוֹמֵר הַסַּף שֶׁל אֲרֶשֶׁת פָּנָי הָעִנְיָנִית. אַחֲרֵי הַכֹּל הָאֲדִישׁוּת אֵינָהּ סְתָם תַּרְגִּיל שֶׁל מוּ"מ. קוֹלִי הָרַע, שָׂרִיד ...

א. "כְּשֶׁאֵצֵא מִכָּאן, אֵלֵךְ לְרוֹפֵא שִׁנַּיִם". נְחִישׁוּתְךָ נֶאֱנַחַת מֵחֻלְשָׁה.   קָשָׁה לְעִיסַת הָרַךְ שֶׁל הַלֶּחֶם וַאֲרֻכָּה יוֹתֵר מֵהַדֶּרֶךְ מִמִּטְבָּח בֵּית הַחוֹלִים אֶל מִטָּתְךָ.   אֲנִי שׁוֹקֵעַ בַּכֻּרְסָה הָרַכָּה לְצִדְּךָ וּבוֹלֵעַ אֶת לְשׁוֹנִי   לְעוֹלָם לֹא אֵדַע אִם תִּקְוָה או עִידוּד (וְאוּלַי שְׁנֵיהֶם) הִבִּיטוּ בָּנוּ מֵעֵינֶיךָ הַטּוֹבוֹת.   ב. הַשֵּׁנָה סְפִינָה טְרוּפָה נִפְלֶטֶת מִמַּעֲמַקֵּי הַיָּם הַפֶּה מִפְרָץ פָּתוּחַ הַנְּחִירַיִם מִפְרָשִׂים קְרוּעִים ...

הַסֶּנְדְּוִיץ' שֶׁאֲנִי אוֹחֵז בְּיָדִי הָאַחַת יְנַצֵּחַ אֶת הַקָּפֶה הָרוֹעֵד שֶׁבַּיָּד הַשְּׁנִיָּה בֵּינְתַיִם חֻלְצַת הַפַּסִים נִכְנַעַתְּ לַכְּתָמִים הַחוּמִים שֶׁמִּתַּחַת לָאַף אַל תָּרִים אֶת הָאַף (שֶׁלֹּא יִרְאוּ כַּמָּה גְּדוֹלִים הַנְּחִירַיִם). חֹדֶשׁ מַאי מַתְחִיל עַל הַעֹקֶם, אֲבָל הָאֵבֶל יִתְרַחֵק בִּצְעַדִים קְטַנִּים הַזִּכָּרוֹן יְשַׁנֶּה צוּרָה, הַשִּׁגְרָה תְּנַצֵּחַ כְּמוֹ מִשְׁנָה סְדוּרָה דֶּרֶךְ הַקָּפֶה וְהַסֶּנְדְּוִיץ'. טֶלֶפוֹן מֵאֶלָה מַטִּיל מְשִׂימוֹת הִיא מַזְהִירָה שֶׁלֹּא נִתְרַחֵק מִן הָעִקָּר. הַטָּפֵל ...

אֲנִי אִישׁ שָׂמֵחַ. קֹדֶם כָּל אִישְׁשָׂמֵחַ וּבַיָּמִים אֵלֶּה כְּשֶׁבָּעוֹלָם וּבְעוֹלָמִי הַשִּׂמְחָה פּוֹחֶתֶת אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי וְחוֹזֵר וּמַזְכִּיר שֶׁ קֹדֶם כָּל וְרֵאשִׁית כָּל אֲנִי אִישָׂמֵחַ   וְסִבּוֹתַי עִמִּי   בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב מִלִּים אֵלֶּה אֲפִילוּ הַקִּיר שֶׁלְּפָנַי מִתְקַמֵּט. גַּם בּוֹ יֵשׁ מְחָאָה שְׁקֵטָה (כָּזוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּתְעַמֵּת) כְּנֶגֶד הַנַּחַת שֶׁאֵינָהּ בִּמְקוֹמָהּ וּמִתְקַשָּׁה לְהוֹצִיאֵנִי מִגִּדְרִי כִּי אֲנִי אִישׁ שָׂמֵחַ מִטֶּבַע בְּרִיאָתִי וּבְרִיאוּתִי ...

הַשּׁוֹמֵר אָחִי אָנֹכִי וְאֵין בְּכֹחִי אַף אוֹתִי לִשְׁמֹר?   הַשּׁוֹמֵר אָנוֹכִי, וְאָחִי הַבְּכוֹר אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ לִבְחֹר בְּמִבְטַחִי וְאֵיךְ אֶשְׁמֹר מְנוּחָתוֹ   ׁבְּאַשְׁמֹרְתִּי נוֹדֵד אָחִי וְאוֹתִיּוֹתָיו עַל מִצְחִי.  

כִּמְעַט שֶׁנִּרְדַּמְתִּי הַקַּטָּר גָּנַח קוֹלוֹת הַנֶּהָג נָזַף בּוֹ קַלּוֹת עַל חֹסֶר סַבְלָנוּת טְרוֹם פֻּרְעָנוּת שֶׁבִּגְלָלוֹ חָרַק-דָּפַק קָרוֹן אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ.   שֶׁיֵּרָגְעוּ הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד נָקְשׁוּ הַשִּׁנַּיִם. לֹא הָיָה קַר בְּשַׁרְווּל קָצָר אַבָּא עָמַד עַל הָרָצִיף מַרְסֵי עוֹד רְחוֹקָה וַאֲנִי בּוֹכֶה יוֹמַיִם נְסִיעָה לְפָנֵינוּ וְעוֹד לֹא יָצָאנוּ מִדַּרְכֵּנוּ   הַבֶּהָלָה שֶׁלִּי הִצְחִיקָה אוֹתָךְ אֲבָל יָרַדְתְּ אִתִּי מֵהַבֶּטֶן אֶל הַבֵּטוֹן שֶׁאַבָּא ...

בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁנָּסַעְתִּי לְפּוֹלִין, נָסַעְתִּי לְחַפֵּשׂ פְּלָנֵטָה אַחֶרֶת שָׁמַעְתִּי שֶׁהִיא מִסְתַּתֶּרֶת בְּהָמוֹן.   יָצָאתִי בָּעֶרֶב הַסְּתָוִי אֶל הָעִיר הַמִּתְאַפֶּרֶת בָּרֹבַע הָעַתִּיק רָאִיתִי יְהוּדִי זָקֵן וְגָבוֹהַּ בִּמְעִיל לָבָן יָשָׁן וּבְלוֹאִים מֵיטִיבֵי זִכָּרוֹן מֵאַדֶרֶת שֶׁתָּפְרָה לוֹ הַמִּלְחָמָה. הוּא רָמַז לִי מִקְּצֶה הַכִּכָּר: "זוֹ אוֹתָה גְּבֶרֶת, לֹא שָׁמַעְתָּ עַל מְקוֹמוֹת בָּהֶם הַזְּמַן רָץ לָלֶכֶת כִּי אֵין לוֹ לְאָן לַחֲזֹר?"   בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע יָצְאוּ ...

חָשְׁקָה נָפְשָׁה לְהַפְקִיעַ מְעַצְמָהּ אֶת שְׁמָהּ הַפְּרָטִי בְּעַד שְׁמָהּ הַכְּלָלִי, לִשְׁפֹּךְ בְּעָצְמָה שֶׁמֶן טוֹב עַל שְׁמָהּ שֶׁלְּפָחוֹת יָמִיר הַשֵּׁם אֶת יְקוּמָהּ עַד שֶׁנִּהְיֶה תַּחַת עוֹלָמָהּ כְּעַפְרָא דְאַרְעָא לְעוֹלְמֵי-עוּלֵמַיָּא. אֶלָא מָה, שֶׁבְּשָׁעָה קַלָה שֶׁל תְּהִלָּה הִיא חַסְרַת מְנוּחָה כְּשֶׁמִּפַּחַד נְשִׁיכַתָהּ שֶׁל הַשִּׁכְחָה עַל מִשִּׁכְבָה הִיא מִתְהַפֶּכֶת.

טִילִים מֻנְחֵי מַטָּרָה עוֹבְרִים לְיָדִי בְּמֶרְחָק נְגִיעָה אֲסוּרָה הֵם מַחְטִיאִים רֹב הַזְּמַן סִימָן שֶׁהֵם מִתְבַּיְּתִים עַל קֹר. בַּחֹם כְּבָר אֵין תַּכְלִית אוֹמְרִים לִי הַמְּפַתְּחִים. מָה שֶׁמְּשַׁנֶּה בְּיָמֵינוּ זוֹ הַשִּׁיטָה. הָעִקָּר – שַׁגֵּר וּשְׁכַח וְאָז תִּבְחַר מָה שֶׁתִּבְחַר: (בִּיצִיאָה מֵאָרוֹן אוֹ בְּגִדּוּל זָקָן וּפֵאוֹת – אֲבָל הִזָּהֵר מֶאֱמוּנָה בְּנִסְתָּר בְּיֹבֶשׁ עַצְבָּנִי בַּגָּרוֹן אוֹ בְּלֵחָה בָּרֵאוֹת – כְּבָר לֹא הַבְּרִיאוּת הָעִקָּר וְיֵשׁ ...

אָמַר הָרוּחַ: אֲנִי נוֹשֵׁב – אֲנִי קַיָּם. עָנָה הָעֵץ: אַתָּה נוֹשֵׁף – אֵינִי פֶּחָם. חָשַׁב הַגֵּץ: אֲנִי רוֹשֵׁף – עוֹדֶנִּי חַם. שָׁר הָאָדָם: קוֹלִי כִּשֵּׁף רוּחַ וּבָקַע יָם. הָרוּחַ חֲדַל לִנְשֹׁב, הַגֵּץ נָדַם הִפְסַקְתִּי לְהִתְקַיֵּם, פָּסְקָה הָאֵשׁ בְּלֵב הַיַּבָּשָׁה אָבַד עֵץ עָבֵש וְהָאָדָם בִּשְׁתִיקַת הַיָּם נִרְדַם טָבְעָה שִׁירָתוֹ בְּחוֹל מִדְבָּר עַל נִשְׁמַת הָרוּחַ לֹא שָׁמַר מֶחְדָּל הַמַּעֲשֶׂה אֶת כַּוָנָתוֹ שָׁבַר ...