פתיחה
אֲנִי
בּוּר-גָּנִי.
מְרוֹקֵן קָפֶה חָפוּז
לְצִנּוֹר נִקּוּז
בְּבוֹר-גָּנִי
וּמְמַהֵר לְהַשְׁוִיץ
בְּפֶה פָּעוּר
בְּלִי שִׁעוּר.
כִּי אֶצְלִי זֶה כָּכָה:
מִקְצוֹעַן שֶׁלֹּא יָצַר דָּבָר
שׁוֹתֶהכָּל חַיָּיו מִפִּי אֲחֵרִים.
מיומנות בהפעלת מכונת קפה
וְגַם זוֹ חָכְמָה –
לְהוֹצִיא לַשִּׁגְרָה אֶת הַנְשָׁמָה
לִסְחֹט מִמֶּנָּה כָּל יוֹם טַעַם מְיֻחָד
וּמֵעַצְמִי:
כְּדֶרֶךְ בַּעַר בְּעָרְמָה
אֲנִי מִתְפָּעֵל מֵהָאָרוֹמָה
בְּסֵפֶל קָפֶה פְּרָטִי וּמְיֻחָס.
אָז אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי מְתַפְעֵל
דּוּד פְּלִיז מַבְרִיק
זוֹ הֲרֵי כָּל יְצִירַת הַמּוֹפֵת שֶׁלִּי:
רַק נִיצוֹץ גְּאוֹנִי יָכֹל לְיַצֵּר רִיק
מֵרֶגַע טָהוֹר שֶׁל הֲנָאָה
וּמִמִּצְמוּץ שְׂפָתַיִם קוֹלָנִי
וְזֶה כָּלקְלוֹנִי:
אֶצְלִי הַבּוּרְגָּנִי
הַכֹּל תָּלוּי בְּסִיבוּב הַבֹּרֶג
לְעֹמֶק
שֶׁנִּקְבַּע בְּחוֹבֶרֶת הוֹרָאוֹת לְשִׁמּוּשׁ.
ייאוש בקודש הקודשים
בְּיָמִים הֶכְרֵחִיִים אֵלֶּה
הַדְּבָרִים הַנְּכוֹנִים
מִתְחוֹלְלִים בַּמִּטְבָּח
עַל שׁוּלֵי הַשַּׁיִשׁ נִרְקָמִים קוֹלוֹת טְחִינָה
וּתְחִנָּה לְנֵס:
שֶׁרַק יַעֲלֶה נִיחוֹחַ הַקְּטֹרֶת
מִן הַמִּזְבֵּחַ
וְיִתְרַצֶּה קָרְבָּן הַהֶבֶל.
אֲנִי גּוֹהֵר עַל שׁוּלֵי הַסֵּפֶל
וּמִשְׁתַּחֲוֶה לַקֶּצֶף.
אִם לֹא תִּתְרַצֶה, אֶרְצַח אֶת הַמְּכוֹנָה
כֶּתֶם יִדְבַּק לָנֶצַּח לְחֻלְצָתִי
וְלִפְנֵי שֶׁיִּנְקְמוּ בִּי הַקַּנַּאִים
אָשִׁיט מִכָּאן סִירַת גַּעְגּוּעִים
וְאַפָּהּ יִנְדֹּד אֶל גָּדוֹת רְחוֹקוֹת
הַמֶּרְחַקִּים יִתְכַּוְצוּ בְּמִצְמוּץ שְׂפָתַיִם
אֶתְיוֹפְּיָה תֵּימָן בְּרַזִיל וְגָ'אוָה יִכָּבְשׁוּ
מִצִּדִּי שֶׁיִּשָּׂרֵף הַכֹּל
מִלְּבַד הַקָּפֶה.
לרדת
בְּתוֹךְ דַּקָּה מִתְחַלֵּף הַיּוֹם בְּעֶרֶב
וְעוֹטֶה תַּעֲרֹבֶת בְּצֶבַע שֶׁל קָפֶה כֵּהֶה
מַסֵּכָה אֲדִישָׁה עוֹלָה עַל פָּנָיו.
עַל הָאֹפֶק נִרְקֶמֶת מַעֲטֶפֶת קְרוּמִית
בְּטֵלָה
וְהַיָּד נוֹפֶלֶת לְצַד מִשְׁעֶנֶת הַסַּפָּה
אֲבוֹי לְסִפְרִי הַמְּשַׁמֵּשׁ כַּן לְסִפְלִי
גַּם אִם הוּא נִמְכַּר בִּפְרוּטָה
וְהָרְבָב מַשְׁאִיר אוֹת עַל מֵצַח הַבּוּר.
וּמָה אִכְפַּת לוֹ? –
הָעִקָּר הוּא הַטַּעַם
וּמִי אָמַר שֶׁהַמַּר אֵינוֹ מָתוֹק?
הַמֻּמְחִיּוּת נַעֲשֵׂית חֲסְרַת מַצְפּוּן
בָּעִנְיָנִים שֶׁל אָרוֹמָה,
כְּמוֹ מַבָּט יָשִׁיר
בָּאִשָּׁה עֵירֹמָה בְּחַלּוֹן מִמוּל.
עתיד שחור
אֲנִי מְפָרֵשׁ בְּסֵפֶל הַקָּפֶה
אֶת הֶעָתִיד
הַפָּרוּשׂ מֵאֲחוֹרַי בְּכָל יוֹם
כִּפְרוּסַת לֶחֶם עָבֵשָׁה.
שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא מַפְרִיעַ לִי:
אֲנִי מֵת עַל הַמָּחָר, אַךְ חַי עַל
הָאֶתְמוֹל.
מִזֶּה שָׁנִים רַבּוֹת הֶעָבָר לֹא מִתְחַשֵּׁב בִּי
אַךְ אֲנִי מִתְחַשְׁבֵּן אִתּוֹ
כְּהֶרֶף לְגִימַת הַקָּפֶה.
בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי נֶאֱחָז בְּיָדִית
סֵפֶל הַקָּפֶה הַשָּׁחֹר
וְהוּא מְנַחֵם אוֹתִי
בִּמְקוֹם הַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ כְּבָר לֹא יַעֲמֹד לִי סֵפֶר
שֶׁיָּדַע פַּעַם לְדַקְלֵם הַבְטָחוֹת.
חיית מחמד
מֵאָז שֶׁהָיִיתִי יֶלֶד אֵין לִי כֶּלֶב
שֶׁיִּנְבַּח לְעֶבְרִי אֶת לְשׁוֹן הַחֲרָטָה
וְהַגַּעְגּוּעִים לְכַלְבָּתִי שֶׁנִּשְׁאָרָה בַּמּוֹשָׁבָה
רָצָה וּמְיַלֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי מַשָׂאִית הָרְהִיטִים
וְחַיֶּיהָ,
כְּמוֹ זְבוּב
הִתְקַצְּרוּ מִצַּעַר.
אַחַר כָּךְ לֹא מָצָאתִי נֶחָמָה
בְּכַלְבָּתֵנוּ הַשְּׁנִיָּה
שֶׁהָיְתָה מְתוּקָה-דְּבִיקָה וְקִצְרַת מוֹעֵד
כְּסֻכָּרִיַּת טוֹפִי לְשִׁנַּיִם
וְלֹא דָּמְתָה לְקוֹדַמְתָהּ בִּכְלוּם.
כָּעֵת אֲנִי מְלַטֵּף בְּאַהֲבָה
מְכוֹנַת קָפֶה
הַמַּנְעִימָה אֶת יָמַי בִּתְמוּרָה.
אֲבָל תּוֹחֶלֶת יָמֶיהָ קְצָרָה מֵחַיֵּי בַּעַל חַיִּים אָהוּב
(וְיֵשׁ לְהָבִיא בְּחֶשְׁבּוֹן גַּם מְקַדֵּם
שֶׁל מַחֲלוֹת
תְּאוּנוֹת
תַּקָּלוֹת אֲחֵרוֹת מֵהַמִּין הַלֹּא צָפוּי
הַגּוֹרְמוֹת לְצַעַר הַפְּרִידָה הַחוֹזֵר
חֲלִילָה)
נִזְכַּרְתִּי הַיּוֹם
שֶׁיָּדִיד אֶחָד סִפֵּר אֵיךְ מַחֲלִידָה
כַּלְבָּתוֹ
וְהַצַּנֶּרֶת שֶׁלָהּ כְּבָר בְּקֹשִׁי מְטַפְטֶפֶת
וְאֵיךְ שֶׁרַצְתִּי לַחֲנוּת
אָחוּז בֶּהָלָה
כִּי גַּם הַבֵּייבִּי שֶׁלִּי קָרְסָה
לְפֶתַע
וְהִפְסִיקָה לְהָכִין קָפֶה.
800×600
אישה אוכלת בלון ואיש עיתון
אֲנִי רוֹאֶה בַּחַלּוֹן אִשָּׁה אוֹכֶלֶת בָּלוֹן
בְּבֵית הַקָּפֶה
לְחַיֶּיהָ נְפוּחוֹת
מֵחֲשִׁיבוּת עַצְמִית מֻגְזֶמֶת
(וְאוּלַי זוֹ רַק תְּנוּעַת לְעִיסָה מַתְמֶדֶת).
עֵינֶיהָ
בַּלָּשִׁים
בּוֹחֲנִים אֶת הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ.
אָזְנֶיהָ זְאֵבֵי חֶרֶשׁ כְּרוּיִם
לְקוֹלוֹת לֹא קְרוּאִים
קוֹלוֹת כֻּלָּם.
וְאִישׁ אוֹכֵל עִתּוֹן
מִסְתַּגֵּר בְּטוּרֵי מִלִּים מְעֻרְפָּלִים
מֵאֲחוֹרֵי מִסְגְּרוֹת מִשְׁקְפָיו.
פִּיו מִשְׁתַּכֵּר וְאָזְנוֹ מַסְמִיקָה
מִדִּבְרֵי מְתִיקָה
נִלְאָטִים מִטֶּלֶפוֹן סְלוֹלָארִי.
הוּא בּוֹטֵחַ בְּאִי שְׁקִיפוּתוֹ
כְּשֶׁמּוּל צְדוּדִיתוֹ אִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת,
מְחַדֶּשֶׁת שְׂפָתֶיהָ בָּרְאִי
וּמְרִימָה עֵינֶיהָ.
הֵם מַכִּירִים זֶה אֶת זוֹ בְּלִי מַבָּט
הֵם מְקִיאִים זוֹ אֶת זֶה בְּמַבָּט
מְצִיצִים, בַּיַּחַד וּלְחוּד,
בְּזָרָה רָזָה,
אַקְרָאִית בָּרְחוֹב הָאִינְטִימִי.
וּכְשֶׁמִּתְהַפְּכִים כִּסְּאוֹת
עַל שֻׁלְחָנוֹת קָפֶה
אֲנִי מְחַפֵּשׂ נִצּוֹלִים מִתֵּבָתוֹ שֶׁל נוֹחַ
יֵשׁ עוֹלָמוֹת מִתְרַחֲקִים בְּכִוּוּץ חֲרִישִׁי וּמַתְמִיד
וַאֲנָשִׁים נִדְחָקִים בְּתוֹכָם מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר
וּמִתְיַשְּׁנִים לְבַדָּם.
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman",serif;}
קו סיום – ניסיון חיים המבוסס על נס
עָבְרוּ כְּבָר 21 שָׁנִים, וְיוֹתֵר,
מֵאוֹתוֹ יוֹם (19 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר בַּמֵּאָה שֶׁעָבְרָה)
בּוֹ צְעַדְתֶּן קוֹמְמִיּוּת
אֶל בֵּיתִי פְּנִימָה
אַתְּ וּבִזְרוֹעוֹתַיִךְ
מְכוֹנַת הַקָּפֶה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ
כְּבַת בְּכוֹרָה וּצְנוּעַת הֲלִיכוֹת
לְזוּג לֹא צָעִיר.
בְּרֶגַע שֶׁל נֵס שָׁחֹר אֶחָד
הִשְׁתַּנוּ חַיֵּינוּ
וּמֵאָז אָנוּ מִתְמוֹסֵסִים מֵאֹשֶׁר
הוֹלְכִים וְטוֹבְעִים מִבְּחִירָה
בְּאוּקְיָנוּס הַקּוֹפֵא-אִין.