מִזֶּה זְמַן מָה נִדְמֶה לִי
שֶׁאֵינִי מִי שֶׁהָיִיתִי פַּעַם בָּאָרֶץ
וּמִתְמַעֲטִים הַיָּמִים שֶׁבָּהֶם אֲנִי מַצְלִיחַ לִרְשֹׁם
מָה חַשְׁתִּי כְּשֶׁהָיִיתִי מִישֶׁהוּ אַחֵר
בָּאָרֶץ הַזּוֹ
שֶׁאֲנִי מִתְקַשֶּׁה לִנְשֹׁם בְּמַעֲמָקֶיהָ
וּכְבָר אֵינִי מַשְׁלֶה אֶת עַצְמִי
שֶׁאוּכַל יוֹם אֶחָד לִזְרֹם עִם זָרוּתִי
בַּאֲוִיר פְּסָגּוֹת
שֶׁל אֶרֶץ זוֹ
בִּנְסִיעוֹתַי הַמִּתְרַבּוֹת לְחוּ"ל
אֲנִי עוֹסֵק בִּיבוּא אִישִׁי זָעִיר:
חֲפִיסוֹת שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת מֶנְטָה חֲרִיפָה
שֶׁכְּבָר אֵין לְהַשִּׂיג כְּמוֹתָן בְּאַרְצִי
עֲבוּרִי הֵן תְּרוּפוֹת פֶּלֶא לָרֵאוֹת
אַוִּיר נָכְרִי לַנְּשָׁמָה
הַמְּטַהֵר רֵיחַ פֶּה רַע
אֲנִי שָׂם אוֹתָן לְיַד דַּפַּי וּמַחְשָׁבִי
כְּנֶשֶׁק עֵזֶר בַּמִּלְחָמָה עַל הַנֶּפֶשׁ
הֵן מֻנָּחוֹת שָׁם כָּל הָעֵת
מְחִיר כָּל אַחַת אֵירוֹ אֶחָד בְּסַךְ הַכֹּל
סְכוּם פָּעוּט שֶׁאֲנִי מוּכָן לְשַׁלֵּם
בַּעֲבוּר בְּנוֹת בְּרִית לַמַּאֲבָק
שֶׁאֲנִי מִתְכַּוֵּן לְנַהֵל עִם-מִי שֶׁאֵינֶנִּי.
18 במאי 2016
שיר יפה ומדויק בעיני… ההרגשה מוכרת אבל לא מוכנה להיכנע לה… להמתיק עם הסוכריות – ולהמשיך….