שִׂימוּ לֵב
לְתַצְלוּם הַפִּרְסֹמֶת הַמְּתָאֶרֶת
בַּנָּנָה לְבָנָה בְּשִׂמְלַת קְלִפָּה מֻפְשֶׁלֶת
נֶעֱלֶמֶת בְּפֶה נָשִׁי פָּתוּחַ,
מָשׁוּחַ בְּצֶבַע לַח-שָׁנִי.
לִידִיעַתְכֶם,
מַרְאוֹת אֶסְתֵּטִיִּים אֵינָם נוֹתְנִים מָנוֹחַ
אוֹר מְלָאכוּתִי נֶחֱרָט בְּתָאֵי הַמֹּחַ.
הַדֻּגְמָנִית רוֹחֶשֶׁת סִימָנִים חֲשָׁאִיִּים
וְאֵינָהּ דּוֹרֶשֶׁת לְהַתְחִיל בְּמַהְפֵּכָה
תּוֹלַעַת הַזְּמַן תְּכַרְסֵם חֹר בַּלּוּחַ.
אַל תַּנִּיחוּ שֶׁדְּבַר הַמְּפַרְסֵם יִתְעָרֵב
מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים:
מָה חֵפֶץ הַבַּנָּנָה לְמָלֵא, וּמָה רְצוֹנֵנוּ מֵהַפֶּה?
לְאַלֵּף סוֹכְנֵי רִגּוּל בְּדַרְכֵי הַמִּשְׁגָּל
הַבָּשָׂר הַחַי עַל הַזְּמַן
נִרְקָב בְּסוֹף הַמִּשְׂחָק הַמַּקְדִּים.
הַצּוֹפֶה הַמּוֹעֵד עַל קְלִיפַּת גַּעְגּוּעַ
מֻשְׁלָךְ לְפַח הָאֶתְמוֹל רֶגַע לִפְנֵי שֶׁיַּחְדֹּר.