אֲנִי אִישׁ שָׂמֵחַ. קֹדֶם כָּל אִישְׁשָׂמֵחַ
וּבַיָּמִים אֵלֶּה
כְּשֶׁבָּעוֹלָם וּבְעוֹלָמִי הַשִּׂמְחָה פּוֹחֶתֶת
אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי וְחוֹזֵר וּמַזְכִּיר שֶׁ
קֹדֶם כָּל וְרֵאשִׁית כָּל
אֲנִי אִישָׂמֵחַ
וְסִבּוֹתַי עִמִּי
בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי כּוֹתֵב מִלִּים אֵלֶּה
אֲפִילוּ הַקִּיר שֶׁלְּפָנַי מִתְקַמֵּט.
גַּם בּוֹ יֵשׁ מְחָאָה שְׁקֵטָה
(כָּזוֹ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּתְעַמֵּת)
כְּנֶגֶד הַנַּחַת שֶׁאֵינָהּ בִּמְקוֹמָהּ
וּמִתְקַשָּׁה לְהוֹצִיאֵנִי מִגִּדְרִי
כִּי אֲנִי אִישׁ שָׂמֵחַ מִטֶּבַע בְּרִיאָתִי וּבְרִיאוּתִי
אָז אֲנִי מֵסִיר מִשְׁקְפֵי קְרִיאָה
וּמוֹחֶה נֶגְּדָּה וּמוֹחֵק אוֹתָהּ
אַךְ הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ, מָה הִיא עוֹשָׂה – ?
הִיא מַחְסִירָה פְּעִימָה וּמַחֲזִירָה לִמְקוֹמָהּ
כָּל מִלָּה מְהוּלָה
אֲנִי אִישׁ שָׂמֵחַ שֶׁשִּׁמְחָתוֹ חֲסֵרָה
אֶלָּא שֶׁבְּיָמִים כְּאֵלֶּה דַּי גַּם בִּשְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת
כִּפְתִיחַת מוּסָף בְּעִתּוֹן נֶחְשָׁב
כְשֶׁאֲנִי נֶחֱשָׂף לְזוּג שִׁירִים מַרְחִיבֵי דַּעַת וְלֵב
גַּם כְּשֶׁהֵם עַצְּמָם תּוֹהִים עַל עַצְּמָם
וְעַל מְשׁוֹרֵרָם
מַדּוּעַ מְעוּטֵי יְכֹלֶת שִׂמְחָה הֵם
בְּיָמִים אֵלֶּה, בְּאֶרֶץ זוֹ
שֶׁבָּהּ רַבָּה שִׂמְחָאַת הַמְּשׁוֹרֲרִים.