כִּמְעַט שֶׁנִּרְדַּמְתִּי
הַקַּטָּר גָּנַח קוֹלוֹת
הַנֶּהָג נָזַף בּוֹ קַלּוֹת
עַל חֹסֶר סַבְלָנוּת טְרוֹם פֻּרְעָנוּת
שֶׁבִּגְלָלוֹ חָרַק-דָּפַק קָרוֹן אֶחָד
אֶת חֲבֵרוֹ.
שֶׁיֵּרָגְעוּ הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד
נָקְשׁוּ הַשִּׁנַּיִם.
לֹא הָיָה קַר
בְּשַׁרְווּל קָצָר
אַבָּא עָמַד עַל הָרָצִיף
מַרְסֵי עוֹד רְחוֹקָה
וַאֲנִי בּוֹכֶה
יוֹמַיִם נְסִיעָה לְפָנֵינוּ
וְעוֹד לֹא יָצָאנוּ מִדַּרְכֵּנוּ
הַבֶּהָלָה שֶׁלִּי הִצְחִיקָה אוֹתָךְ
אֲבָל יָרַדְתְּ אִתִּי מֵהַבֶּטֶן אֶל הַבֵּטוֹן
שֶׁאַבָּא יִשְׁמַע קוֹלִי וְיִתְגַּלֶּה לְהַרְגִּיעַ
עוֹד אֲרוּגָה דַּרְכֵּנוּ אֶל אַרְצִמוֹלֶדֶתחֲדָשָׁה
וְכִמְעַט שֶׁנִּרְדַּמְתִּי
כְּשֶׁנִּפְרְדָה הַתַּחֲנָה מֵהַחַלּוֹן
שָׁלוֹם
וְלֹא לְהִתְרָאוֹת
גַּמָּדִים זְקֵנִים דָּחֲפוּ לְאָחוֹר בֵּית קֻפְסַת נַעֲלַיִם
וְרָחוֹק מֵחֲלוֹמִי הִבְלִיחוּ אוֹרוֹת.