גִ'נְגִ'יס חַאן זוֹרֵם בְּעוֹרְקַי
בִּוְרִידַי שָׁט הַכּוּזָרִי
הוּנִי מִצְטַבֵּר בְּנִשְׁמָתִי
וְהַגּוֹתִי בְּמַחְשַׁבְתִּי.
אַךְ מִכָּל מְלַמְּדַי סָכַלְתִּי
וּמֵרַגְלַי נִבְרָא מִקְפָּא פּוֹלָנִי.
כָּעֵת כֹּחִי אֵינוֹ מַכִּיר בְּעָצְמָתוֹ
וְחֻלְשָׁתִי לִי פִּרְחֵי גַּן מַרְפֵּא.
שְׁרִירַי נִסְמָכִים עַל מַיִם
עַצְמוֹתַי קְבוּרוֹת בַּעֲרָבוֹת רְחוֹקוֹת
וַאֲנִי סוֹפֵג מַהֲלֻמוֹת מֵאָבָק מִדְבָּר.
וְאִם אַחֲרֵי כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵלֶּה
אֵינִי מְבַקֵּשׁ מָזוֹר מֵרַב פִּלְאִי
זֶהוּ אוֹת שֶׁחֻשַּׁל בִּי יְהוּדִי רַב-גִּזְעִי.