שירים מזוית העין כותב. בעיקר שירה
כִּמְעַט, אֲנִי אוֹמֵר, כִּמְעַט אוֹמֵר: רְאֵה
הִנֵּה קָדוֹשׁ אֶחָד הֵפִיץ עַצְמוֹ בְּמַטְחֵנַת בָּשָׂר
וּכְבָר בַּמַּדְרֵגוֹת הָאֲפֵלוֹת מְהַלְּכוֹת עָלָיו אַגָּדוֹת,
טוֹפְפוֹת כְּמִשְׁקַל נֶגֶד לִגְזוּזְטְרָאוֹת
עֲמוּסוֹת יוֹשְׁבֵי בָּטֵל וְסִפְלוֹנֵי קָפֶה בִּידֵיהֶם.
חֵי נַפְשִׁי, אֲנִי שׁוֹאֵל, חֵי נַפְשִׁי, אֵיךְ
לָרוּחַ נִזְרוּ עֵינַי, קְטוּמֵי מַבָּט אָטוּם
עִם עַנְנֵי אָדָם שֶׁפָּרְחוּ אֶל הַקִּירוֹת
וּמַחְשְׁבוֹתַי נִתְּזוּ מִן הַחוֹמוֹת
כְּשֶׁבַּמִּדְרְחוֹב נִסְגְּרָה אֶפְשָׁרוּת לָסֶגֶת.
אָדָם אֶחָד בַּקָּצֶה הַהוּא, וַאֲנִי בַּקָּצֶה הַזֶּה
אוֹמְרִים כָּבוֹד! כָּבוֹד! הַכָּבוֹד הוּא תַּרְנְגוֹל כַּפָּרוֹת
הַמַּנִּיחַ פְּצָצוֹת לִדְגֹּר עֲלֵיהֶן,
כְּדֵי שֶׁרֹאשִׁי, יְהוּדִי מֶצוֹ סוֹפְּרָנִי
מְסֹרָס, יְצַוַּחַ מֵרֹאשׁ מִגְדַּל דָּוִד.
אֲבָל הַהִזְדַּמְּנוּת לָסֶגֶת בְּכָבוֹד כְּבָר נִתְפַּזְּרָה
בֵּין הַדּוּכָנִים, וּבַת הַקּוֹל הָאַחֲרוֹנָה יָצְתָה
כְּשֶׁאָמַרְתִּי: חַכֵּה מְעַט.
תדע לך שיקח לי שעות לקרא את השיר. לא עובד לי הקונטרול כנראה במאק זה לא מגיב ניסיתי גם פלוס ומינוס לא זז. אבל אני כל כךך אוהבת את שירתך שאתאמץ. תעשה לי טובה תטאטא אחר כך מכאן את הריסים שלי.
יקירתי. תודה ואת יודעת שזה הדדי!
אבל דומני שהיית אמורה לקרוא את השיר בבלוגי בקפה.
קראתי. שיר מורכב צריכה לקרא שנית. בעיני הוא מדבר על אגו על פשטות מול קדושה ועל כך שבסופו של דבר כולנו הרי רק בשר. אולי מה שמבדיל היא הרוח, או השיר.