אִמִי חִלוֹנִית קְדוֹשָׁה.
הִיא נוֹשֵׂאת עִמָה זִכְרוֹנוֹת
קְפוּאֵי רָעָב רוּסִי 1942, וְהַזִּכָּרוֹן –
יְרָחֵם הַשֵּׁם – זָקַן לוֹ שֶׁל כֹּמֶר וְעֵינַיו רָכּוֹת,
מְנָסֶה לַשָּוְא לְשַׁכְנְעָה שֶׁתָשִים פְּעֲמֵי לִבָּהּ
אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
זֶהוּ לְבֶטַח זִכָּרוֹן מְתַעֲתֵע
אִם כַּעֲבֹר שָׁנִים
אֱלֹהִים הָיַה פּוֹלָנִי בּוֹצֵע מִלַחְמוֹ לְאִמָהּ,
וְאֵיךְ יִתָכֵן שֶחָיָל גֶרְמָנִי
הִבְעִיר לָה אַח,
בְּטֶרֶם שָׁבַה לְכַתֵת רַגְלֶיהָ בַּשֶּׁלֶג?
וְאַחַר זְמָן כַּפְרִיָה רוּסִיָה צָדֶקֶת גָאַלָה
אֶת נֶפֶשׁ סָבַתִי
בַּאֳרֻחַת שׁוּמַן חָזִיר.
וְהִיא לָחַשָׁה לְאִמִי בְּעֵת שֶאַכְלָה
"כָּמָה טִפְּשָׁה הָיִיתִי".
אָבַל צִיפָּרְנֶיהָ
נִנְעֳצוּ בִּקְלִיפַת תָפוּחַ אֲדָמָה, שְׁבוּרוֹת,
וְרַגְלֶיהָ הַנְּפוּחוֹת, לְחָיֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת
וְרֵיאוֹתֶיהָ הַשּׁוֹרְקוֹת קַרְסוּ לִבְסוֹף
בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמִי.
– "אֱלהֶיהָ לֹא סָר מְעִמִי",
הִיא מְדָוַחַת לִי כָּעֵת,
"רָק הִסְתַּתֵּר בְּרֶגָע הָאֶמֶת
עֵת רַב סֵרַב לִקְבוֹר אֶת סָבַתְךָ
בְּלֹא בֶּצָע כֶּסֶף".
מְאַז אִמִי חִלוֹנִית קְדוֹשָׁה.
קְדוֹשָׁה לְהַכְעִיס.
הִיא יוֹרֶקֶת אֵש לְיָד זְקָנוֹ שֶל רַב,
מְבָכֶּרֶת אֶלֶף עֲוֹונוֹת עַל צַדְקָנוּתוֹ,
וְכָּל מָעֲשֶׂיהָ אוֹמְרִים מִצְוָה.
מִמֶנָה, אֵיךְ לֹא, לָמַדְתִּי גָם אֲנִי לֶאֶהֹב אֶת חֳטָאַי,
חִלוֹנִי קוֹרֵא תִּגָר,
וּכְתִנוֹק שֶׁנִשְׁבָּה בְּקִסְמֵי-אֵין-חֳרָטָה
לַבוּז כָּמוֹהַ לִמְבָקְשֵׁי הַכָּפָּרָה.
מאי 2005
מתוך הלב מגיע היישר ללב. תודה