הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת

      סבא שלי היה מתקין עלי זהב בכנסיות וגם צבּע בבית חרושת נשר למרות הכול לא הצליח להביא פרנסה  לאשתו ועשרת ילדיו אימי הקטנה הייתה משחקת בעלי זהב את בובתה הראשונה קנתה לי עכשיו  אני צובעת בזהב את הפּצעים   2002 פורצלן, גלזורה אדומה,לאסטר זהב      

  שרפתי  בטעות בלוק  בשריפה גבוהה (1200 מעלות צלזיוס, במקום 1050). כמו בכל מקרי הטעות, דבר ראשון נרתעתי. נוזל מידיי, צבע לא משגע, כמה שליטה יכולה להיות לי?  תרצה שאלה אותי: הפלסטינים בוכים? וכמו תמיד כשהיא מנדבת מבט, אני תופסת אותו בשתי ידיי. בנאלי ככל שזה נשמע. כן. השילוב של שברי כלים פלסטיניים ופורצלן בתוך בלוק חומר מאחד ושריפה הכל יחד ל1200, מעלות עשה ...

    בסימפוזיון  הזכור לטוב ב2006, לקליגרפיה וקרמיקה בגלריה של אום אלפאחם , נשמעו קולות נפץ של פורצלן.  קניתי כ30 קנקנים מפורצלן בשוק הפשפשים של יפו וכלים פלסטיניים מעשה ידי קדרים מחברון במשתלה הקרובה לאום אלפאחם. ביקשתי שיזמינו עבורי כמה חבילות חמר ורדרד גרמני , והתחלתי במלאכה. משלחות של אמנים יהודים וערבים באו לבקשני לא לנפץ את כלי הפורצלן היפיפיים ...

       לא כל העבודות הרלוונטיות מועלות פה לבלוגייה. נדרשת עבודת ארגון וכנראה צילום מחדש של כמה מהן. הטקסטים הם החשובים לי כאן. אתם מוזמנים לבקר ולהציע שינויים אם בא לכם, לא מתחייבת לקבל…בסופו של דבר זה יהיה ספר קטלוג עם הרבה הרבה תמונות שיישארו עם הרוכשים אחרי שהתערוכה תרד. סידור העבודות לפי הנושאים אינו כרונולוגי אלא נושאי. אני חוזרת ...

    פעמים רבות בשנים האחרונות אני חווה חלומות שבהם אני ערומה ומחפשת נואשות בגדים להתכסות בהם. הלילה חלמתי שאני מסתובבת עם כותונת לילה, עליו מעיל ובידיי חפצים רבים שאספתי שנוטים ליפול כל הזמן. אני מחכה לאוטובוס נדיר בקצה שכונה נידחת,עם עוד נשים, שחלקן מקבלות אותי עם לבושי המוזר, וחלקן מעקמות אף בצורה מופגנת, כשהן כמובן חלופות היטב בלבושן. מחכה ...

   אתמול לימדתי, לא כתבתי. כדי לא לאבד את הקצב אני ממשיכה הערב, למרות שבדרך כלל כותבת בשעות הבוקר. גם הבוקר לימדתי בסטודיו. יש לי שלוש קבוצות של תלמידות, ארבע בכל אחת והן כולן נהדרות. לא מקבלת  מי שאין לי חשק לקבלו. הסטודיו שלי, השקט שלי והחברה נעימה . אני שומרת שלא תופר האוירה לכולנו. יש לי תלמידה 30 שנה ...

      ההתמדה הזו , לכתוב כל יום, עושה לי טוב וגם תגובותיכם שנותנות לי רוח גבית לכתוב.  הבוקר אישרתי חברות בפייסבוק לאמן קרמיקה יפני עז כמו סמוראי והרגשתי שהוא פשוט מדבר אותי. כנראה שגם אני כזו, בעבודותיי, וזהו ביטוי לכוחות שיש להודות, ירשתי בעיקר מאבי. ההתבגרות נותנת לנו פרספקטיבה רחבה יותר וגם…ההתרחקות משלטונם והשפעתם הישירה של ההורים.  צעירים, יש ...

      המנוחה עליה השלום בהריון הראשון שלי הרגשתי את השלמות בהתגלמותה. לא עוד בודדה,מישהי צמודה אלי והרוגע קסום. עבדתי בסטודיו מעט שעות. מפסלת נשים בהריון ,אוכלת וישנה. אבישי עבד ואפילו קשה מאוד. אני עבדתי בנועם. אחרי הלידה שלא היתה חווייה מרנינה במיוחד בגלל שלא הייתי רגילה לשכב בשורת פרות שמחכות שהמיילד הרופא יתפנה ממכירת רכבו ויבוא לראות מה עם ...

          ממשיכה עוד פרק באותו יום, הלהט אחזני כנראה ואני חווה את מה שחווים סופרים שיושבים שעות רבות לכתוב. חוץ מהעייפות הם רוצים לכתוב עוד. בצעד אחורה אזהר לי מלכנות עצמי סופרת כל עוד אני כותבת בעיקר על עצמי, נניח שזהו דיווח נפשי ועובדתי ככל שאוכל לגבי שלבי עשיית הקרמיקה שלי בעשר השנים האחרונות . אתם ...

      נוחה לי הכתיבה כאן בבלוגיית הבננות. עניין של הרגל. אכתוב כאן לעיני כל מי שחפץ לקרוא, אני כנראה זקוקה נואשות לעיניים משקפות. אל תרגישו חובה להגיב מספיק לי שנרשמה כניסתכם. בגיל 24 אחרי החתונה והפרישה מלימודי הספרות והאמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי שהבנתי שבחינות זה לא בשבילי(עד היום אני מתעוררת מזיעה מחלום ובו אני נבחנת לבגרות .שוב) ...