הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
סוף סוף אני חופשית לצלם בלי לבקש רשות , או שאולי כן?
שולה התרגלה שאני מצלמת אותה . בשבילה זה סימן לתשומת לב. כל הזמן נדחפת לפריים. צלמי אותי! צלמי אותי! בהזדמנות זאת היא שומעת את שמה יוצא מפי "שולה חמודה" "שולינקה " והיא מתמוגגת. היו ימים שהשתדלתי לא לראות אותה כדי שלא תצטרף לקהילת הבית , אבל היא ניצחה!
מתאמנת בדיעבד בלהיות אמא …
אפשר גם לקפוץ לאמבטיית שמש הזאת?
את מוזמנת איריס! זהו מקום קבוע של כולן. מחליפות פרעושים בהזדמנות זו …אולי לא…
זה מה שצריך.
שמש, אדמה חמה ואמא שדואגת לך.
לא תחכומים ולא להיות אדם ולא כלום.
שולה יודעת בדיוק מה טוב.
לא להיות אדם? או להיות אמא של עצמך ?
או גם וגם…רוניתי תודה.
הם תמיד מנצחים. חבל להתעקש נגדם. כשהבנתי את זה, חיי נעשו הרבה יותר קלים. העולם שייך לחתולים.
ושולינקה מהממת.
מאוד דומה ליסמין שלי מפונקת, ואוהבת. איך היה אפשר בלי חתולים???? העולם היה מקום הרבה פחות טוב.
יעל ודונה
תודה על הביקור.
עכשיו קר וכולן מחופרות בשמיכות.נוטות החסד שלנו.
איך הן תמיד מוצאות את המקומות הכי טובים!
אילנה לא תאמיני, פיסת החול הזו משמשת את כולן.שקערורית ובה חול מחומם לפי המידה… ועכשיו השמיכות ש ל נ ו!