עם פרוס השנה האזרחית החדשה שהיא חג לכל אומות העולם אני רוצה להעלות פרט אהוב עלי מתוך עבודה שהוצבה בתוך חלון בוואדי ניסנאס לכבוד חג החגים 2010. זהו המקום היחיד בעולם בו נחוג החג הזה- חג שלושת הדתות המונותיאיסטיות ומי ייתן ויירבו מקומות כמותו בארץ ובעולם. ובכלל כיף לחגוג ולברך- בריאות ואושר ויצירה.
העבודה נקראת "עץ שלום"
ואני רוצה לשיר:
"ואף על פי שיתמהמה ,עם כל זאת אני מאמין"(…בשלום)
מצטרפת לשירך מירי היקרה ושמאמיני שלוש הדתות יסתופפו במהרה בימינו תחת עץ השלום
אמן
מירי עבודתך עץ חיים לכל בני האדם.
שנה טובה גם לך.
(נדמה לי שגם בירושלים חוגגים כולם, שלשת הדתות, את החג)
אמן אמן. אני מצטרפת ומחבקת. עבודה מרגשת.
מירי,
עץ השלום השביר הזה מקסים.
אני אמורה להיות בואדי ניסנס בשבת מתישהו. העבודה הזו עדיין שם ?
אולי גם השלום יקום מן השברים כמו העץ בעבודה?
שנה טובה, מירי ושלום שָלם. אמן.
איזה יופי מירי, שנה טובה לכולנו:)
מירי היקרה,
את אשת שלום אמיתית. את יוצרת מעניינת ועושה מה שאת אוהבת.
אני תמיד אוהבת לצפות בעבודותייך
ובאמת שיהיה לנו רק טוב
גלית
שנה טובה מירינקה
עבודתך יפיפה
הי מירי, בהתחלה ראיתי בעבודה היפה הזו עץ שלום, נאה מרגש בנאיביות שלו ובפשטות החומרים – הבסיס והעץ הם אדמה. אך משהו גרם לי שוב ושוב להתבונן ואז ראיתי את קווי השבר וכל הנאיביות שייחסתי ליוצרת נעלמה באחת. נראה עכשיו שצריך לדחוף את הצמרת למטה, וחלקים נוספים מן השוליים אל המרכז כדי ליצור שץ שלם, חי נושם. אז יבוא או לא יבוא המבשר?
לו יהי