בננות - בלוגים / / הביאנלה השישית לקרמיקה
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

הביאנלה השישית לקרמיקה

 

משתתפת בביאנלה השישית לקרמיקה עם עבודה שבינינו תהיה כמדומני מאוד זרה ושונה מהעבודות האחרות. אני חוזרת על תרחיש של הביאנלה השלישית בה השתתפתי בעבודה שגם כן היתה קשונה מכל העבודות אבל האוצר לקח סיכון והשתמש בה כאייקון של כל הביאנלה. הפעם האוצרת לא עשתה זאת בחוכמתה הרבה כי , יש נושא לתערוכה ויש "רוח הדברים" ואני באמת לא מייצגת.
במיוחד שזו עבודה פוליטית. נדמה לי שהתערוכה תהיה מעניינת מאוד וכדאי לראות.
הנה קישור לתקציר עליה ועבודות שכן מייצגות אותה…:)
http://home.walla.co.il/?w=%2F4400%2F1786698%2F4%2C1&ref=fb_item_share_btn

בקישור גם פרטים על הביאנלה : פתיחה, שעות זמן תצוגה.


והנה העבודה שלי  

שם: נכבה  NACKBA
חומרים :כד מים פלסטיני שניתך מתוך בלוק חמר לתוך צלחת
קוטר : כ 40 ס"מ גובה כ 40 ס"מ

 

 

 

21 תגובות

  1. מירי, העבודה מדהימה.
    נותרתי חסרת מילים.

  2. שולמית אפפל

    נפלא מירי! שיהיה בהצלחה, חברתי!

  3. מירי בוקר טוב, הסתכלתי על תצלומי מקצת מעבודות עמיתייך לתצוגה, ושלך אכן שונה מאוד מאוד. לא מבינה כל כך בתכני ההגדרות בתחום, אבל עבודתך היא פסל ולא "מוצר". מעשה אמנות רב מבע ורגש רחוק מכל טכנו.לוגיה. שתרווי נחת, ובעצם עיקרה כבר מעצם המעשה.

    • מירי פליישר

      ענתוש כנראה שזה נכון פרט לעובדה שיש בעבודה הזו כן טכנולוגיה- השימוש המגמתי בהתכת הכד הפלסטיני נובעת מידיעה טכנולוגית של תכונות החומר ממנו עשוי הכד הפלסטיני שניכרה באדמת ישראל-פלסטין . ניקרא חוור ורותח אף נמס ב1200 מעלות צלזיוס בערך. הטכנולוגיה של הקרמיקאים או אמני הקרמיקה היא משהו שגורם להם לגלגל עיניהם בהתרגשות. במיקרה שלי מרוב שמחה על השליטה שמאפשרת ל'גיד מה שרציתי ל'גיד. שמחה על הגיבוי שקיבלתי מהאוצרת שלומית באומן שהתכוונה בעיקר באמת להציג את התקדמות הטכנולוגיה הקראמית לעולם הדיגיטאלי, טכנולוגי של היום, כשמצד שני הבינה לגמרי מה אני עושה. טווח הבנה רחב ומעורר הערכה

      • טוב שפירטת והשכלת אותי ברזי עבודתך, ויחד עם זאת העיקר – בעיני – ה"אפקט" כלומר ההתרשמות כמעבודה פיסולית. או שמא שחררת אותי מהסטראוטיפיות המסוימת שלי לגבי קרקמיקה… מכל כיוון הרווחתי

  4. בהצלחה, מירי. עבודה טורדת, לא "יפה" אלא מכה
    בבטן הרכה של האתוס הישראלי. משהו מהלב או מהבטן נוזל שם רותח ומותך ואין מכבה.
    מעניין שאת ואורלי אדלביץ' היחידות שבחרו בעבודה שהיא מעבר ל'כלי', עם אמירה פוליטית לא מרומזת.

    • מירי פליישר

      אמירוש האחד והיחיד
      "ואין מכבה" רושמת כדי לא לשכוח
      יהיו בודאי עוד אמנים עם אמירה בולטת בתערוכה שלא הוצגו על ידי יחסי הציבור. כפי שעניתי לענת מטרת התערוכה לייצג חידושים טכנולוגיים בעשיית הקרמיקה ובעיצובה אבל בתערוכה עצמה אני צופה לעוד קולות אינדיוידואליים לא יצרניים שעונים על ההגדרה חידוש טכנולוגי. נדמה שאולי כל יצירה חדשה ומטלטלת מכילה חידוש גם בצד הטכני שלה- נושא לדיון…:)

  5. הי מירי, העבודה שלך חזקה מאד, נוגעת בעצמה במקומות פוליטיים ולא פוליטיים, אישיים אנושיים.בצלחה יקירתי.

  6. מירי ברכות!
    עבודה חזקה. מזכירה לנו מאין באנו ולאן נשוב, מזכירה לנו את האנושי. ודווקא מתוך התזכורת הזאת מקיאה את הפוליטיקה החוצה. אולי לולא הפוליטיקאים, היה שלום כאן מזמן…?

    • מירי פליישר

      תודה לוסי . הבחנ מעניינת – תהליך ההקאה של הפסולת-המנהיגים מהגוף העממי

  7. לבנה מושון

    למירי, אני רואה גאות של מי שפכים וקרע אל התכלת. יאוש עם פתח לתקווה. שיהיה בהצלחה.

  8. תלמה פרויד

    יפה החיבור של נפלאות הטכנולוגיה ויכולותיה עם האמירה שבעבודתך, מירי. מרשים. ובהצלחה..

    • מירי פליישר

      תלמה תודה הבנת בדיוק את הכוונה בהקשר לביאנלה. טכנולוגיה בשרות הרעיון. מקווה לראות שם עוד אחים ואחיות לתפיסתי. נראה…

  9. רונית בר-לביא

    ישר מהקישקע.
    לא פשוט, הכד החסר, החומר המבעבע,
    הכועס, השפוך הזה.

    אפשר מאד להזדהות גם בפרסונלי.

    • מירי פליישר

      תודה רונית בדיוק, למרות שהתכוונתי ללאומי פלסטיני, אבל תת ההכרה עשתה עבודה משלה.
      מקווה שאת בטוב!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר