בננות - בלוגים / / ציפור כפופה?- 2000-2011
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

ציפור כפופה?- 2000-2011

 

 

 ציפור כפופה ?-  (זה לא מספר טלפון לידיעת המערכת והקוראים) 2011-2000

 
כשנפטרה אימי בגרמניה בעיר הקטנה דטמולד, הודיע לנו אבינו שהיא חולה מאוד, רצה לרכך את המכה ואנחנו אחותי ואני, בשאיפה לראותה לפני מותה הישגנו טיסה מוקדמת ככל שיכולנו.
בדרך בעודנו מחליפות רכבות גרמניות דייקניות עד כדי איבוד נשימה, הודיע גיסי לאחותי שהאמת היא שאמא כבר נפטרה ושאבא שלא ניחש את תגובתנו, פשוט השהה את הבשורה. היינו כבר בדרך וכעסנו עליו כרגיל, החלטנו למרות הכול להמשיך ולהגיע אליו. הוא אפילו לא קיווה לטוב הזה, להיות עם בנותיו בלוויית אשתו.
כך ליווינו אותה למנוחתה, עם נושאי ארון לבושי חליפות שחורות מכונפות כעורבים וידידים נידחי ארצות שונות שנחתו בעיר העלומה הזו בגרמניה. אחרי כמה שנים פעלנו להעלותה לאדמה שהכירה בחייה. ואני, אשמה כתמיד הבטחתי לעצמי, אחרי הלוויה השנייה וההספד קורע הלב שנשאתי שם לאמא, שלא הייתה מלאך בכלל, שאבקר את קיברה בגבעת נשר ולא כך עשיתי.
אחר כך הציע אבי לחברתו הסודית, בת דודתי, עימה בגד כל השנים, לחיות איתו. היא הגיעה אליו לגרמניה לארוז את הבית, בלי החתולה שכל כך אהב והעלתה אותו חזרה לארץ ישראל, מה שלא הצליחה אימי כל השנים. הבדידות הפחידה אותו יותר מכל.
לשאלתה של בת דודתי, הפילגש, מה אני רוצה מהרכוש של הוריי בגרמניה, ביקשתי את סט הפורצלן של סֶברֶה*,שאימי ודאי ירשה מאיזו זקנה עשירה באחד מבתי האבות היהודים אותם ניהלו כישראלים ,לא בהרבה הצלחה. וגם את זוג ציפורי העץ שעמדו על הבופֶה*. אחת זקופה והשנייה כפופה. הזוג הזה ייצג בשבילי את נישואי הוריי.
הבוגדת שנתגלתה אחר כך שוב ככזו, כשהתגרשה מאבי  לאחר שהשיגה זכויות לדיור מוגן על חשבונו ופנסיה לאחר מותו, שלא אחר להגיע כשנעזב שנית, הודיעה לי שהציפור הכפופה נגנבה בזמן ביקוריי המנחמים לאחר מות אימי. התעלומה נשארה, מי גנב את הציפור בת דמותה של אימי? אולי ידיד פנמי שאהב והעריך אותה מאוד, או שאולי זוג הבוגדים חש שיש להעלים את הסמל הזה מעל פני האדמה מרוב אשמה?
 
אני בכל אופן, הבטחתי לעצמי לצקת את הציפור הזקופה וליצור ציפור כפופה.
מכיוון שהצורה כל כך עדינה והראש בפורצלן כבד יחסית לצוואר, שלא כמו בעץ, ציפיתי שהראש יישמט כמעה, אלא שקשה למצוא את הטמפרטורה המדויקת והציפור נוטה לנוע עם החום בקו ישר הצידה או למטה. אני מנסה לנצל את התרככות הפורצלן אבל הוא מסרב להישמע לציפיותיי. גם לכן אני אוהבת אותו כל כך, יש לו רצון משלו.
 
ציפור העץ נוצרה על ידי אמן אנונימי מבחינתי. אני חשה חוסר נוחות להשתמש באובייקט שלו, ללא ציון שמו.  
מקווה שהשינויים שהרעפתי על הציפורים מעניקים לי זכות יוצרים.

ציפור העץ שנותרה- אמן אנונימי

 30 ס"מ גובה

זוג  מפורצלן שלי 



20 ס"מ גובה
היום הבנתי פתאום שמצאתי וריאציה משלי ליחסי הגומלין בין הציפורים. מעניין למחקר אישיותי או שלא ! הנה חסכתי לכם מחשבה פסיכולוגית אחת לפחות. בואו נחסוך את כל השאר….:)

 

 

27 תגובות

  1. איריס לויט

    בס"ד
    מרשים ביותר,מירי

  2. אבנר אריה שטראוס

    כמה מרגש כתבת
    הולך לכוון את עצמי.
    תודה

    • מירי פליישר

      אבנר יקר
      אוהבת את התגובות שלך המעידות על נפש הפתוחה לכוונון. זה מהגיטרה?

  3. שגיא אלנקוה

    יציקה יפהפיה

    • מירי פליישר

      תודה שגיא. נדמה לי שזו תגובה של משורר שאיננו מבין בתהליך הקרמי. היציקה דומה למקור. הציפורים שאתה רואה עברו שינויים ידניים , כדי להתרחק בין השאר מהתבנית שיצר אמן אחר,אנונימי. השינוי הוא הן בצורה ובמיקרה הזה של הסיפור המשפחתי גם מתנוחת הכפיפות שהיה היתה…
      תודה על הביקור וברכות !

  4. טובה גרטנר

    היי מירי
    הציפור הזקופה אומרצ הכל, יש לה מבט למעלה ,החיים מסובכים אבל המבט הולך למעלה לנשגב, לחופש.
    להתראות טובה

  5. מירי, איזה חתיכת סיפור הבאת לכאן…
    הציפורים מדהימות. מערכת יחסים מכונפת..

    • מירי פליישר

      תודה תמי יקרה. חתיכת סיפור שאותו אני מנסה לצמצם כבר כמה שנים. נראה אם אצליח להגיע למשפט טחד או שניים. ותודה על המבט המיוחד שלך!

  6. היי מירי הגבתי ותגובתי נבלעה ברוח
    ספור מרגש מאוד והיצירה גם- זוג צפורי נפש מעודנות, מגששות מגע ,נוגעות לא נוגעות
    אהבתי מאוד

    • מירי יקרה, איזה סיפור, וכמה סיפורים משקועים בתולדות שלי עוררת. יקרה ,היציקה נהדרת . עילוי נשמה אמיתי לאמך. חיה אסתר

      • ועוד משהו מירי יקרה,. תשובה לסימן השאלה, ציפור כפופה? לא לא לא לא לא, אחרי עילוי נשמה כזה, ציפור הנפש לעולם לא שבורת כנף, לעולם לא כפופה. חיה אסתר

        • מירי פליישר

          אכן חיה אסתר לא כפופה בעליל. תודה ותפילה לעילוי נשמתה? ביטוי הולם.

    • מירי פליישר

      חנה יקרה, מגששות מגע, אימצתי. תודה!

  7. רות בלומרט

    מירי יקרה,
    מזה זמן מה שלא היצגת את יצירתך הנפלאה והמיוחדת, והנה גם פורצלן וגם סיפור, שניהם מורכבים כיחסי אנוש של בני תמותה. אלא שהיצירה בפורצלן תמשיך לרתק גם אחרי הכל. תודה לך,
    רות.

    • מירי פליישר

      תודה רות! אם הבנתי נכון את מרגישה שהיצירה בחומר משאירה רישום חזק יותר מהמלים באשר הם? מוצא חן בעיני…

  8. אוח מירי, הגבתי, אבל התגובה מעלמה או סוננה על ידי המערכת. קשה לי לחזור על דבריי. מאוד השקעתי בתגובה הקודמת.
    הציפורים יפייפיות וסיפור חייך מרתק. וזה לא אומר כולם לעומת התגובה שנפלה בשדה הקרב.

    • מירי פליישר

      שרה
      ראשית הצעה
      כשאת לא נכנסת כמה זמן לבלוגייה ונדרשת להרשם מחדש,אחרי ההרשמה תסגרי את חלון התגובה שנפתח ותפתחי חלון כזה מחדש. רק אז תגיבי. אני משאירה את אפשרות התגובה פתוחה ומיד תראי אם תגובתך נקלטה.
      ותודה!

      • תודה, מירי על העצה. כך אעשה.
        ובינתיים החלטתי לשחזר חלק מהתגובה הקודמת. בה הבעתי פליאה והערצה לכך שאת מעדיפה חומר עיקש ולא כנוע. וגם אמרתי שראיתי את חייך מול עיניי ולא נותרתי אדישה, הם נגעו בי. וגם כתבתי שזוג הציפורים הזכיר לי אותי ואת החברה שלי. ושבקשר הקודם הייתי הציפור הכפופה, אבל היא "נגנבה" ובמקומה יצקתי ציפור הכמהה ברכות.

  9. איריס אליה כהן

    אח, מירינק'ה שלי. פעם רביעית גלידה. והכל כדי להגיד לך שזה אחד הפוסטים הכי מרתקים שלך, ומרגשים. פשוט נפלא. ונקרא לגמרי כמו התחלה של ספר. לכי על זה אחותי. כריכה ושם כבר יש לך. עכשיו רק צריך למלא את הדפים ביניהם.

    • מירי פליישר

      איריס אהובתי
      שמחה שהספקת לראות לפני יציאתך לריטריט!
      יודעת שאת מבינה אותי אבל. תדעי לך שלא רק ספר אני לא רוצה לכתוב אלא שאני רוצה ללמוד לצמצם את הסיפור עוד ועוד. אנסה שוב בעתיד. אני גם מבינה למה את שמחה שהכפיפות ממני והלאה , מאיתנו והלאה , ישר וזקוף ללכת , נסיכות של החיים שכמותנו…:)

  10. מירי פליישר

    מכניסה תגובה של רקפת שנשלחה אלי למייל בגלל קשיי קליטת התגובות

    "שלום מירי
    ניסיתי כמה וכמה פעמים להכניס תגובה לפוסט המרגש והמטלטל שלך. היות ולא הצלחתי ומשום מה התגובות אינן נקלטות אני רוצה לומר לך זאת במייל.
    הסיפור והעבודה של הציפורים יוצרים חוויה של עולם חשוף ורגיש
    תודה על השיתוף
    רקפת זיו-לי"

    תודה רבה רקפת!

  11. מירי פליישר

    מעלה תגובה של נורית שקיבלתי אליי למייל בננות כי לא הצליחה להיכנס

    התרגשתי מהסיפור שלך. אהבתי מאוד את הגרסה שלך לזוג הציפורים. לי כמטפלת באמנות לא זר ואפילו מרחיב ומעמיק הכיוון הפסיכולוגי, עם זאת האסוציאציה הראשונה שלי הייתה מעולם האמנות הקרבה בין שני המקורים – נוגע לא נוגע – והמשמעויות של הרווח (הרווה בין אצבע אלהים לאצבע האדם ביצירתו של מיכלאנג'לו)"
    ותשובתי לנורית
    " נורית הי
    תודה על תגובתך המחכימה. זה ההבדל בין יצירה כפרשנות לסיפור ויצירה שמביאה את כל העולם האסוציטיבי והתרבותי של היוצר, פלוס דבר החומר.
    חבל שלא הגבת בפוסט עצמו. תגובות כמו שלך יוצרות אצלי חומר למחשבה חדשה על העבודה שלי ומוכיחות עד כמה היא חופשייה כציפור …ממני, או שמא נאמר מבטאת עולם שההכרה שלי איננה שולטת בו . איזה כיף. וכן הנגיעה של אלוהים לאדם ויהי אדם, המגע המבוקש כל כך בינינו יצוריו, גם חתולים, גם ציפורים , גם נמלים . בעצם המגע של היצורים מתורגם למגע האלוהי כמדומני ושוב איננו יודעים מה קדם למה. תודה.
    אם את מוכנה אעתיק את תגובתך ותשובתי. חשוב לי וחשוב לקוראים.
    מירי

  12. מירי פליישר

    הנה תגובה של ריקי דסקל יקירתי שהגיעה למייל כי לא עלתה בתגובות

    מאת: ריקי דסקל
    דואר אלקטרוני:
    תוכן המסר: הי מירי
    מה שלומך ? מקווה שהרוב טוב 🙂
    גם אני העלתי תגובה לפוסט הכל כך מרגש הזה שלך ולצערי לא נקלט.
    רק רציתי שתדעי שקראתי והתרגשתי
    חיבוק

    תודה ריקי !!!!!!!

השאר תגובה ל מירי פליישר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר