בננות - בלוגים / מירי פליישר / אריקה דנוטה דנה להב ז"ל
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

אריקה דנוטה דנה להב ז"ל

 

 

כמה קטנים וחסרי אונים אנחנו אל מול החיים ואל מול המוות. ליוויתי לדרכה האחרונה ידידה טובה שלי שהייתה גם תלמידתי לפיסול בחומר. בהיותי אישה דעתנית המפתחת עמידות אל מול מציאות שאיננה קבילה עליה, משהו כמו הצעירים שיצאו לרחובות הקיץ, מצאתי את עצמי, לא מקבלת.
לא מקבלת את גורלה של האישה היפה,האמיצה והחזקה הזו, שהסרטן גבר עליה, לא מקבלת את העובדה ששוב לא אשמע את קולה ואצחק לתובנות המצחיקות שלה על מה שקורה, לא אראה אותה נוגעת בחומר בקצות אצבעותיה ומחייכת באושר, וסתם מחייכת. פתאום שמעתי את כל דברי הרב , דברי ההשלמה וקבלת הדין ולא רציתי לקבל אותם. בבית קברות של מגירות וקופסאות, הרחק מן האדמה שנעשתה יקרה מידי מכדי שיבזבזו אותה על ספיגת גופנו. כן, לא מקבלת. זהו כנראה גורלו של כל מי שמרשה לעצמו להרגיש. צער.
אריקה הילדה הקטנה שחוותה את שואתה כנערת איכר מתחפשת לנוצרייה שאצלו כבר נקראה דנוטה. שורדת, נאספת על ידי אביה מבית היתומים לאנגליה, לחיים חדשים ושם חדש, דנה, פוגשת את ברונו  שייקרא רון ,קרוב משפחה משכבר הימים, מקימים בית. שני מצחיקים מלאי קסם שכאלה איך אפשר שלא יהיו יחד, בן , אהוב ומצליח ,כלה כמו בת  ושני נכדים. זהו. משפחה קטנה, מתפתחת בישראל שהיא עצמה גדלה, נוסעים בשליחותה של המדינה, האם המאמצת האחרונה אחרי פולין ואנגליה, ועכשיו זה , כאן. איך חיים את החיים האלה כשמחלה ללא שייכות לאומית וגזעית, תוקפת,שוב ושוב. כבר מזמן ברור שאי אפשר להפריד גוף מנפש ונפש מחומר. אני ממש לא רוצה לקבל ולהשלים עם מה שהועידו לה החיים, לסבול שוב באחרית חייה, ללא תקנה , ללא תקווה, בלי סוף טוב.
כשנפטרה אימי מן העולם ניחמתי את עצמי בחיוך השליו שהיה נסוך על פניה. ידעתי שאני לא יודעת, לא מבינה,לא שולטת וכאב. ועכשיו דנה -דנוש יקרה ואהובה. בקהל המלווים היה צער גדול. צער אמיתי. שלום לך אריקה דנוטה דנה.
מקווה שבדבריי אלה אינני חושפת רב מידי מחייהם של הנותרים אחריה, אבלים. אם יימצא שכן, אמחק דברים אלה שרציתי לכותבם, לעצמי ואולי לאחרים,אתם, אם תוכלו להכילם.
מוסיפה לכם :
-קישור לדף פוסט עם עבודה של דנה ומסר ממנה בעודה בחיים. ועכשיו? על אחת כמה וכמה!
 
-תמונה של דנה עובדת בסטודיו
 
-ותמונה של עבודה שלי  ששייכת לקבוצת העבודות שיצרתי אחרי פטירתה של אימי. ועכשיו דנה.

דנה'לה זה בשבילך

 

 

9 תגובות

  1. מירי פליישר

    מוסיפה קישור מדברים שכתבה ברלי יבלונקה, חברה ותלמידה על דנה בפייסבוק. מעט המכיל את המרובה, ופרח שפרח היום כדי שתצלם אותו ותקדיש אותו לדנה

    https://www.facebook.com/miri.fleisher#!/photo.php?fbid=10150324190836016&set=a.122183061015.112101.649881015&type=1&theater

  2. איריס אליה כהן

    כמה כואב ומצער. הלוואי ותדעי נחמה, מירי טובה וחכמה. חיבוק חזק.

    • שולמית אפפל

      מירי יקרה, משתתפת באבלך ושולחת תנחומי.
      לא הכרתי את חברתך אבל ראיתי את מודעת האבל בעיתון ושמה משך את תשומת לבי
      ועכשיו הפוסט שלך הביא אותה שוב לכאן

      • מירי פליישר

        הי שולמית יקרה שלי
        תודה
        אני חושבת שהיה רעיון שירי מושלם במודעת האבל הזו. שמת לב…. השמות שלה הן ההיסטוריה שלנו כעם ושלה כאדם. ת.נ.צ.ב.ה.

    • מירי פליישר

      תודה איריס יקירה

  3. מירי יקרה
    חשה את העצב שלך על לכתה של אחת מיוחדת במינה.
    שלא תדעי עוד צער!

  4. עקיבא קונונוביץ

    מירי, דבריך על דנה נוגעים ללב.גם תמונתה ויצירתך.
    נמשיך להילחם ונודה על כל רגע של יצירה.

  5. איזה גלעד מכמיר לב עשית לה כאן, מירי
    אכן החיים שבירים וחולפים, אבל בכוחה של האמנות להנציח רגעים חולפים וגם זו נחמה
    נחמה פורתא

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר