הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות .   אמא לשלושה צעירים גדולים ,  אשה לבעל,  מורה לתלמידים ,  סבתא לנכדים :)  מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על  אמנות ואמנות הקרמיקה.   דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:     mirifleisher@bezeqint.net בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268 ;;;;;;

לא למכירה

לא מכרתי את ילדיי מחומר השבוע. משום מה כל מכירת עבודות עוברת אצלי קשה ואני עושה הכול על מנת למנוע זאת. אולי מפני שכל עבודה היא יחידה, אין עוד אחת כזו וכולן יחד הן הסיפור שלי, סיפור שנמשך ונובע כמעיין מזה 12 שנה.
עבודת הקרמיקה ידועה כעבודה שנועדה לשמח ולרצות את קוניה, הן בשימוש נוח והן בנוכחות נעימה בבית. משום מה אני עושה הכול אחרת. העבודות מרצות אותי, מבטאות אותי ומוכנות שיאהבו אותן מאוד! אבל אם לא,לא נורא.
בביאנלה השלישית זכתה עבודתי להכרה מטעם אוצר התערוכה מארֶק צֶצולה עד כדי כך ששימשה באייקון על הבאנרים והפלקטים שהיו תלויים בכל רחבי תל אביב וגם על קירו החיצון של מוזיאון ארץ ישראל. העבודה יש לומר הייתה שונה מכל מה שהוצג שם והאהבות נחלקו. חלק אהבו מאוד וחלק סלדו. אני מבינה את הנרתעים. אני בפרוש בוגדת במטרה לשמה קיימת אמנות הקרמיקה- להיות נעימה ,בוגדת ב"תהיי יפה ותשתקי". אבל לא אני שאסתפק ביופי, למרות שאינני מוותרת עליו כלל, יש לי מה לומר,יש לי מה לצעוק , יש לי מה לספר ויש לי מה לשתף. ישאלו השואלים מה את חושפת את קרבייך בקלות כזו? אני רואה בפרויקט הזה , הבלוג והספר העתידי , הזדמנות לחלוק רגשות וכמובן מראות של עבודות, אבל גם להֶאהב במידת האפשר, גם אם האהבה הזו חלקית ותשומת הלב הזו זמנית. מכיוון שהעבודות מבטאות את עולמי יותר מעולמכם, אני מאושרת אם אתם מוצאים בה את עצמכם גם.
כל זאת אחרי שאנשים שרצו לקנות יצירה שלי וסוף סוף הסכמתי ואף בסכום די אנושי החליטו לבסוף שהיצירה שהיא חלק מסדרת "אמא שלי הייתה מלאך" תהיה קשה בביתם החדש והמואר. מלכתחילה התפלאתי על התלהבותה של הקונה , תלמידה שלי שלא לקחה בחשבון את ההתייחסות הקונקרטית למילה "הייתה" של אימה, חמותה ובעלה היקרים, יבדלו לחיים ארוכים וטובים. מוזר עד כמה עבודת קרמיקה ואולי עבודות אמנות בכלל צריכות להתאים לסביבה הביתית  כשיצירות מוזיקאליות יכולות להתנגן בבית כרצונן נועזות ככל שתהיינה. כמובן שקהל המאזינים ליצירות מוזיקליות נועזות איננו רב אבל רב יותר מהמוכנים להכניס לביתם משהו מהמדממים שלי. משום כך ספר שיכיל כל מה שאמצא לנכון לשמר את זכרו הוויזואלי יספק אותי מאוד כי לא אראה וארגיש את מי שסוגר את הספר בבעתה, תהיה מהדורה בכמות מסוימת, וחלק מהאנשים יגיב ויספר לי עד כמה התרשם. כן קשה יהיה לאהוב ממש כל כך הרבה דימויי דם ושברים אבל  ככה זה גם עם מוזיקה קשה ותובענית.
אז לא, לא התכופפתי לדחייה, כן שמחתי לקבלתי לתערוכה עם עבודות כגון אלה שלא יתאימו לחלל הביתי, ובעיקר שמחתי ששוב אינני שבירה ומושפעת מאירועי החיים, ולומדת לנתח סיטואציות בצורה הכי רציונאלית שאפשר, על מנת להבין את המציאות , זו הכוללת אנשים אחרים. להבין ולא להתכדר כמו קיפוד, להבין ולחמול, להבין ולהיוותר יציבה מבפנים. עבודת נפש תובענית ומספקת
ודרך אגב, אין פה הזמנה לקנייה. עד שלא אשלים את הספר וכנראה גם תערוכה, העבודות אינן למכירה. רשימת קונים פוטנציאליים לזמן של עוד כשלוש שנים יכולה להתחיל . אני לא מתכוונת להעמיס על יקיריי עבודות שתהיינה קשות לעיכול בביתם. יבורכו כולם בנועם ובטוב! כן יהיה רצון! וגם אתם קוראים נדיבים וסבלנים!

מה שלא נמכר 2003

הקומקום -ביאנלה 2004

Holy grale 2006

2 תגובות

  1. שלום מירי!
    מתחיל להיות מרתק הסיפור הזה, שלך עם "ילדיך" המדממים וקורותיכם בשדה המכירות מחד, וכתיבתך הממוארית מאידך.
    אני נרשמת בזאת לספר הקונים הפוטנציאלים ובחירתי בפרק זה היא: ה – Holy grale הנפלא כל כך!
    שבוע טוב ומוצלח, מצפה לפרק הבא. רוחה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר